מדעני מוח גילו קשר מרתק בין מסלולי התפתחות מוחיים הקשורים לאוטיזם, לבין היכולת לשמור זיכרונות מהילדות המוקדמת.
רובנו זוכרים מעט מהחוויות שלנו מלפני גיל שנתיים. צורה זו של אובדן זיכרון, המכונה “אמנזיה אינפנטילית”, מתייחסת לאובדן המוחלט לכאורה של זיכרונות שנוצרו במהלך החיים המוקדמים. צוות המחקר בטריניטי קולג’ שבדבלין, אירלנד, חקר כיצד אמנזיה אינפנטילית מושפעת מצורות של אוטיזם. ממצאי המחקר פורסמו במאמר בכתב העת Science Advances.
על פי מחקרי עבר, אחד הגורמים לאוטיזם הוא תגובה חיסונית אימהית לזיהום במהלך ההיריון. תגובה זו ידועה כתורמת להיווצרות אוטיזם גם בבני אדם וגם בעכברים. עתה, מדעני מוח מטריניטי קולג’ מדווחים לראשונה שמצב מוח שונה זה מונע גם את האובדן הרגיל של זיכרונות הנוצרים במהלך הינקות.
********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
********************
באמצעות מודלים בעכברים, הצוות הראה שחשיפה להפעלה חיסונית אימהית כתוצאה מדלקת מייצרת הגנה מפני אובדן זיכרון התפתחותי בגיל מוקדם, וזאת על ידי השפעת האופן שבו תאי זיכרון מומחים (אנגרמות) במוח מתפקדים.
כמו כן, המחקר גילה כי זיכרונות שנשכחים בדרך כלל מינקות ניתנים להשבה לצמיתות אם מופעלות אנגרמות הזיכרון הנכונות במבוגרים. ממצאים אלו מרמזים כי אמנזיה אינפנטילית נובעת מחוסר אחזור, שכן זיכרונות ילדות מוקדמים עדיין מאוחסנים במוח הבוגר, אך בדרך כלל לא ניתן לגשת אליהם באמצעות זכירה טבעית.
“אמנזיה אינפנטילית היא אולי הצורה הנפוצה ביותר לאובדן זיכרון בבני אדם ויונקים”, הסביר ד”ר תומאס ריאן, פרופ’ במכון טריניטי קולג’ למדעי המוח ואחד ממובילי המחקר. “למרות הרלוונטיות הנרחבת שלה, רק מעט ידוע על התנאים הביולוגיים העומדים בבסיס אמנזיה זו והשפעתה על תאי אנגרם המקודדים כל זיכרון. כחברה, אנחנו מניחים ששכחת תקופת התינוקות היא עובדת חיים בלתי נמנעת, ולכן אנחנו שמים לב אליה מעט”.
לדבריו, “הממצאים החדשים מצביעים על כך שהפעלה של מערכת החיסון במהלך ההיריון גורמת לשינוי במצב המוח, שמשנה את ‘מתגי השכחה’ המולדים – אלה הקובעים אם תתרחש שכחת זיכרונות בתינוקות. מחקר זה טומן בחובו השלכות משמעותיות על שיפור ההבנה שלנו בזיכרון, שכחה מעבר להתפתחות הילד, וגם גמישות קוגניטיבית כללית בהקשר של אוטיזם”.
ד”ר שרה פאוור, פוסט-דוקטורנטית במכון מקס פלנק להתפתחות אנושית בברלין, גם היא ממובילי המחקרי, הוסיפה: “נראה כי מסלולי ההתפתחות המוקדמים של המוח שלנו משפיעים על מה שאנחנו זוכרים או שוכחים בזמן שאנחנו עוברים בינקות. אני מקווה לחקור בהמשך כיצד התפתחות משפיעה על אחסון ושליפה של זיכרונות ילדות מוקדמים, אשר עשויות להיות להן מספר השפעות חשובות מנקודת מבט חינוכית ורפואית”.
