נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיחדשותאב ביקש להפחית מזונות כי לילד יש קצבת נכות. מה פסק ביהמ"ש?

אב ביקש להפחית מזונות כי לילד יש קצבת נכות. מה פסק ביהמ”ש?

שופטי בית הדין הרבני האזורי באשקלון התבקשו להכריע: האם העובדה שילד מקבל קצבת נכות מביטוח לאומי היא סיבה מוצדקת להפחתת מזונות שמשלם אביו   

נכות, אדם עם מוגבלות (אילוסטרציה). צילום: ביגסטוק
צילום הדמיה: ביגסטוק

אב לילד עם מוגבלות הגיש תביעה לבית הדין הרבני האזורי באשקלון שבה דרש לקצץ בדמי המזונות שהוא מעביר לגרושתו, אמו של הילד. הסיבה, לדבריו: הילד מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי, וזו עוברת לידי האם.

במהלך המשפט התברר שהאם מקבלת קצבת נכות לא רק עבור ילד אחד, אלא עבור שני ילדים עם מוגבלות, בסכום מצטבר של 5,000 שקלים בחודש. למרות זאת, ואף שהשופטים נזפו בה על התנהלותה, החליט בית הדין לאחרונה לדחות את התביעה של האב.

בפסק הדין כותבים השופטים – אב בית הדין הרב ישי בוכריס, הרב בן ציון ציוני והרב עודד מכמן – כי מטרת הקצבה היא בראש ובראשונה להקל על המשפחה שבה שוהה הקטין הנכה, על מנת לעודד אותה להחזיק אותו במסגרת המשפחתית ולא להעבירו למוסד. “יש להשקיע את עיקר המשאבים במשפחה העיקרית המטפלת בקטין הנכה, ובענייננו זו האם”, קבעו השלושה; “זאת ועוד, האישה טענה כי היא מנועה בפועל מהיכולת לפרנס את עצמה בשל הטיפול בשני הילדים וביקשה שככל שבית הדין יפחית את סכום המזונות, שהקטין הנכה יעבור לחזקת האב, ואיתו תעבור גם הקצבה מביטוח לאומי”.

האב: “שינוי נסיבות מהותי”

יצוין כי בתשובתה לתביעה ציינה האם כי היא מקבלת קצבת נכות בסך 1,200 שקלים בחודש עבור הבן. אלא שבדיון התברר שהיא מקבלת קצבת נכות בסך 2,500 שקלים לחודש לכל אחד משני הילדים – כך שיוצא שבפועל היא מקבלת פרט לקצבת הילדים הרגילה 5,000 שקלים מהביטוח הלאומי, ובנוסף 3,000 שקלים מזונות מהאב (בהתאם למוסכם בין הצדדים, כאשר 500 שקלים מהם משולמים לחוב הצדדים).

לטענת האב, עובדות אלה מהוות שינוי נסיבות מהותי, ולכן יש להפחית או לבטל כליל את חיוב המזונות המוטל עליו. האם התנגדה. לטענתה, היא הסתמכה על סכום זה ולא יכולה להסתדר עם פחות. היא הוסיפה שאם יחליט בית הדין להפחית את סכום המזונות, היא מבקשת שהבן הנכה יעבור לחזקת האב, הוא יהיה פטור ממזונותיו ויקבל לידיו גם את קצבת הנכה עבורו.
.
כאמור, בית הדין דחה את תביעת האב. “מעיון בתקנות הביטוח הלאומי באשר לקצבת נכות לילדים עולה כי מטרת הכספים הניתנים למשפחות של ילדים נכים היא בראש ובראשונה להקל על המשפחה שבה שוהה הקטין הנכה”, הסבירו השופטים, “וזאת על מנת לעודדה להחזיק אותו במסגרת המשפחתית ולא להעבירו למוסד, שם העלויות גבוהות יותר והתועלת למדינה קטנה יותר.

7/8 מהזמן הילדים אצל האם

“במקרה דנא”, המשיכו השופטים, “מדובר בהורים המגדלים את הקטין הנכה בעיקר בביתה של האם (האב נפגש עם הקטינים למספר שעות באמצע השבוע וכל סופ”ש לסירוגין. בחישוב גס 7/8 מהזמן אצל האם ו-1/8 אצל האב). האם היא אשר נושאת בנטל גידול הילד הנכה, ומשום כך לא יעלה על הדעת שהמשפחה המגדלת את הקטין תהא בית האם ומי שייהנה בעיקר מהקצבה יהא האב. הכרעה כזו חוטאת לחלוטין לתקנות הנ”ל. נוכח מטרת הכספים כאמור לעיל יש להשקיע את עיקר המשאבים במשפחה העיקרית, שבמקרה שלפנינו היא משפחת האם”.

בהתייחס להצעתה של האם כי האב ייקח על עצמו את גידול הילד הנכה ויקבל אליו את קצבת הביטוח הלאומי, קובעים השופטים כך: “לדברי האישה, היא מנועה בפועל מהיכולת לפרנס את עצמה בעקבות מחלה ובשל הטיפול בשני הילדים. האב טען בהקשר זה כי אין זו זכות לגדל או להחזיק את הקטין אלא חובה. לדבריו, ככל שהאם מעוניינת בכך, עליה לפתוח תיק בנושא חזקת ילדים ותמונה פקידת סעד, ורק לאחר מכן תוכרע שאלת החזקה לפי טובתו וצרכיו של הילד. עמדה זו מנוגדת להלכה שנפסקה בשולחן ערוך, שלפיה אין לאם כל חובה לגדל את ילדיה גם אם האב מוכן לשלם את עלותם, אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש כגון קטין יונק המכיר את אימו ואין אפשרות שהוא ינק מאחרת. במקרה דנן כמובן אין זה המקרה, ועל פי דין רשאית האם בלא כל סיבה לומר שהיא אינה מעוניינת לגדל את הקטין… ככל שהאב מעוניין, הוא יכול הוא לפתוח תיק להעברת משמורת הקטין או הקטינים אליו, וכמובן שככל שייקבע כך – תועבר אליו קצבת הנכות שלהם”.

ביקורת גם על האמא

כאמור, בשולי ההחלטה מתח בית הדין ביקורת על האם, שהציגה לדבריו “מצג שווא במסמכים שהגישה לבית הדין לעניין קצבת הנכות שהיא מקבלת. התנהלות זו ראויה לגינוי. אולם אין בהתנהלות פסולה זו כשלעצמה בכדי לשנות את ההכרעה”.

***********************************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> bit.ly/Shavvim-igul-letova
***********************************

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות