בזמן האחרון אני שומעת הרבה על חששות של אנשים ומצבי התנהגות קיצוניים בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני. חשוב לי מאוד להתייחס לנושא הזה. רציתי לשתף במקרה שאירע עם המשלבת שלי, אחינועם, שהלכה לבקש סליחה בשמי משכנה, המתגוררת בדירה שמתחת לביתנו בתל אביב. ההתנצלות הגיעה מפני שבטעות זרקתי כדור למרפסת שלה, וניסינו לאסוף אותו בחזרה מביתה.
השכנה פתחה את הדלת, ומיד טרקה אותה בפניה ההמומות של אחינועם. ניסיונות נוספים לתקשר איתה לא צלחו. אחינועם, שנותרה המומה ומבולבלת, פנתה להוריי כדי לבדוק מה אפשר לעשות. והנה, התברר באופן מוזר מאוד ולמרבה הפלא, שהמקרה יצר בהלה שלמה בקבוצת הוואטסאפ של דיירי הבניין.
הסתבר לי מהוריי, שהשכנה התלוננה, שאלה וחקרה מי זו "האישה המוזרה בשמלה האדומה" שמסתובבת בבניין ודופקת על דלתות. השכנים ניסו לברר עוד אודות הבחורה המאיימת בשמלה האדומה שאורבת מחוץ לדלתותיהם. ליתר זהירות, ובגלל האזהרות של השכנים בקבוצה הטלפונית, הוריי אפילו התקשרו לביתנו והזהירו מפני פתיחת הדלת לאישה המאיימת, בלי לדעת כלל שמדובר במשלבת המדהימה שלי.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************
חשוב לי להבהיר, שאני מבינה לחלוטין את החשש של אנשים בעקבות המצב המפחיד שאנחנו מצויים בו. יחד עם זאת, אני מרגישה צורך להבהיר שלמרות העובדה שאנחנו צריכים לפקוח עיניים ולהיות זהירים, עלינו גם לזכור לשמור על קור-רוח ויציבות, שיאפשרו לנו לפעול בצורה יעילה במידת הצורך – ובעיקר להישאר שפויים בתוך כל אי הוודאות שמתחוללת ולחיות יחסית כרגיל, עד כמה שאפשר.
ברגע ששמעתי על המקרה המוזר הזה, הרגשתי רגשות מעורבים. מצד אחד, חשתי מבוכה וכעס על מה שחוותה אחינועם. מצד שני, חשתי עצב וחמלה כלפי השכנים שלי, שהגיעו למצב חרדה כזה. לכן אני מרגישה צורך לשתף במקרה, ולהציע שתזכרו שלמרות שזה קשה, אנחנו כאן ביחד. לפי מה שאני רואה ושומעת – יש לנו חברה אזרחית נהדרת. אני רק מקווה שהרוגע הכללי, וגם בפרט בבניין שלנו, יחזור לחיינו כמה שיותר מהר.
