מדור “שווים סיפור” מתפרסם בחסות מפעל הפיס
להיות סטודנט עם מוגבלות זה לא דבר קל: זה מצריך המון קשב לקשיים מצד המכללות והאוניברסיטאות, הנגשה, ובעיקר סביבה תומכת שתעזור להם להצליח. במכללת “אורנים” לקחו את האתגר הזה בשתי ידיים, וכיום הם מכשירים סטודנטים מוכשרים עם מוגבלות, שבחרו ללמוד תואר ראשון בחינוך מיוחד.
לפני התחייבות לתואר אקדמי מלא, יכולים חלק מהסטודנטים עם מוגבלות לעשות תוכנית “טעימות” שמציעה המכללה בשם “להיות סטודנט”. היא מיועדת לאנשים עם מוגבלות שרוצים להכיר את העולם האקדמי מקרוב, ולא בהכרח מתאימים לקריטריונים הקשוחים של העולם האקדמי (תעודת בגרות, ציון בחינה פסיכומטרית וכו’).
היוזמה החשובה הזו החלה כפיילוט של ארגון “הג’וינט” בישראל בשיתוף משרד הרווחה, וכעת מיושמת במכללת “אורנים”. במסגרת התוכנית, הסטודנטים בוחרים את הקורסים המעניינים אותם, ומתחילים לצעוד במסדרונות האקדמיה במשך שנה עם ליווי צמוד, בתקווה כי מרביתם ימשיכו ללימודים אקדמיים מלאים בשילוב של סטודנטים עם מוגבלות ובלי מוגבלות. כיום, 10 סטודנטים עם מוגבלות משולבים באופן מלא בעולם האקדמי.
בתיה גורליק, מנהלת מרכז התמיכה לסטודנטים ב”אורנים”, מספרת על התוכנית: “בכל שנה יש לנו 14 סטודנטים עם מוגבלויות שונות שמתקשים להיכנס לאקדמיה, ואנחנו יוצרים להם סביבה מאוד תומכת המכניסה אותם בהדרגה לתואר בחינוך ובחינוך מיוחד”. גורליק מספרת ל”שווים”: “בלי התוכנית המקדימה, מועמדים רבים מתקשים להשתלב באקדמיה. אנחנו מייצרים הדרגתיות בהכרת העולם האקדמי, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה חברתית, ואנחנו לא מוותרים על אף סטודנט”.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >>> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
“אל תוותרו על החלומות שלכם”
אחד מהסטודנטים הוא עידו שיין, בן 25 מיוקנעם, המאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. שיין נכנס כעת לשנה השנייה בלימודי תואר ראשון דו-חוגי בחינוך מיוחד ובהוראת המתמטיקה. שיין לא מתרגש בעמידה מול קהל, הוא מצהיר בגאווה: “ברגע שזה נוגע למתמטיקה, אני מרגיש בטוח”.
“אני רואה את עצמי בתור מורה למתמטיקה”, הוא מודה. “זה תחום שאני טוב בו, ואני רוצה להעשיר את הדור הבא. הייתי מתרגל של ילדים בכיתה ט’ בעבר, ועזרתי להם בשיעורי הבית. אהבתי מאוד את ההערכה ואת העבודה עם הילדים, למרות שהיא לא פשוטה. בסופו של דבר זו עבודה מאוד מתגמלת מבחינה נפשית. עבורי, זוהי שליחות של ממש”.
“לקח לי זמן להבין למה נכנסתי, והיה לי קשה מאוד להתחבר לכל הקונספט של הלימודים האקדמיים כשהייתי במסגרת תוכנית ‘להיות סטודנט'”, מסביר שיין. “התחלתי עם שני קורסים בלבד, והיום בשנה השנייה בתור סטודנט מן המניין, אני עומד על 14 קורסים. זו התקדמות ענקית עבורי. המעבר לתואר הראשון בחינוך מיוחד היה לי קצת קשה, אבל הסתדרתי כי קיבלתי את כל העזרה שהייתי צריך מהמכללה”.
שיין מסביר איך המעטפת שקיבל מ”אורנים” סייעה לו להתקדם אל עבר החלום. “ברגעי משבר וקושי, תמיד הייתה לי אוזן קשבת. צוות ההוראה והמלווים שלי, ייעצו לי בתחום הנפשי. הם מיקדו אותי לא לפעול באימפולסיביות בתחומים בהם הרגשתי שלא מבינים אותי. גם שיתפתי את החברים שלי בקשיים שלי. ברגע שסיפרתי עליהם בצורה נעימה ומכבדת, הרגשתי שהסטודנטים ללא מוגבלות מבינים אותי יותר. סיפרתי להם על האוטיזם, מה זה אומר ואיך הם יכולים לעזור לי. זה ממש שבר את הקרח. אנשים שהתרחקו ממני בעבר או שפגעתי בהם חזרו והתקרבו אליי, ושמחתי על כך. זה הרגיש לי כמו נס משמיים”.
שיין מספר כי הוא מקבל את כל ההתאמות שצריך על מנת שיצליח במשימות, בין היתר גם תוספת זמן במבחנים. “זה מאוד עוזר לי, כי אני יודע שבכל מקרה יש לי זמן לסיים את הכל. בנושאים שאני מתקשה בהם יש לי תומכת למידה, שעוזרת לי בכל דבר שאני צריך”. הוא מסכם: “כל החיים עבדתי מאוד קשה בשביל להשיג את מה שאני רוצה ומאמין בו. לא כל דבר הלך קל, בעיקר מבחינה חברתית, שזה הקושי הכי גדול שלי. עם זאת, כאן אני מרגיש שאני משתפר. אני קורא מכאן לכל מי שהוא כמוני – אל תוותרו על כלום, ותמשיכו להגשים חלומות”.
“החלום שלי הוא לעורר השראה בילדים עם מוגבלות”
נעמי, בת 26 מנהריה, נולדה עם שיתוק מוחין, ומתניידת עם כיסא גלגלים וקביים. היא נכנסה לתוכנית “להיות סטודנט”, ולומדת חינוך מיוחד לגיל הרך. “אני רוצה להיות גננת שילוב”, היא מעידה. “עשיתי את זה בשירות הלאומי שלי בגן לחינוך מיוחד, ואני רוצה להמשיך ככה עוד שנים רבות. הרגשתי שאני אוהבת את הילדים, גם מבחינת המוגבלות שהייתה דומה לשלי, והחלום שלי הוא לעבוד עם ילדים עם שיתוק מוחין, לעורר בהם השראה ולעזור להם בכל מה שניתן”.
היום נעמי עובדת בגן במסגרת סטאז’ במקצוע, ומשלבת ילדים עם מוגבלויות. “אני רואה את כל מה שהם עוברים, וכמה חשוב השילוב. אני עושה הכל בגן, וגם מתגברת כשצריך. אני עושה הכל עבור הילדים שאני אוהבת”.
נעמי מספרת כי ב”אורנים” דואגים לכל מה שהיא מבקשת, ואף מסיעים אותה בתוך המכללה בשאטלים ממקום למקום כדי שתגיע בזמן לקורסים ברחבי המכללה. “אני מזמינה את ההסעה דרך המוקד”. כמו כן נעמי מציינת לטובה את מרכז קשת, מרכז תמיכה לסטודנטים שעוזר לאנשים עם מוגבלויות להשתלב באקדמיה, שמוצע במסגרת הלימודים במכללה. “הם נותנים לנו מעטפת ענקית בדמות חונכות, צוותי הוראה, קשר ישיר, טיפולים שונים. הכל נעשה בליווי צמוד של רכזת התוכנית יעל קוסטי, שמכוונת אותנו ונותנת לנו תמיכה לאורך כל הדרך”.
“שאלו אותי חברות שלי עם מוגבלות, שרצו ללמוד חינוך בעצמן, האם ללמוד ב’אורנים’. אני לא היססתי לרגע ואמרתי להם שכן. כאן אתה מרגיש שמדברים איתך בגובה העיניים. יש דיבור חזק מאוד של אנשי המכללה לקדם ולעזור לאנשים עם מוגבלות, והנושא כל הזמן באוויר”, היא מעידה. “אני זוכרת שהרצתי באחד השיעורים על המוגבלות שלי, ועל איך אני מתמודדת ביום יום. כולם התייחסו והתעניינו, אני ממש מרגישה שיש לי כאן כמו משפחה שנייה”.
