נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאוטיזםאבחון וטיפול באוטיזםמחקר ישראלי: כבר בגיל שנה יש סיכוי להעריך אם הילד על הספקטרום

מחקר ישראלי: כבר בגיל שנה יש סיכוי להעריך אם הילד על הספקטרום

החוקרים דגמו מעל מיליון ילדים מ"טיפת חלב", באמצעות מודל חיזוי של אוטיזם. "ניתן להשתמש בממצאים כדי לקדם את הפוטנציאל ההתפתחותי של הילד"

המחקר עשוי לסייע לילדים לקבל התערבות טיפולית בגילאים מוקדמים (צילום אילוסטרציה)

לפי מחקר ישראלי חדש, כבר בגיל 12 חודשים ניתן להתחיל להעריך את הסיכוי שילד או ילדה יאובחנו בהמשך עם אוטיזם. זאת באמצעות נתוני מעקב התפתחותי שגרתיים בטיפות החלב. המחקר פורסם ב-10 בינואר בכתב העת JAMA Network Open.

ד”ר גיא עמית ממכון המחקר KI בכפר מל”ל ועמיתיו ערכו מחקר רטרוספקטיבי שנועד לפתח מודלים לחיזוי אוטיזם. החוקרים השתמשו בנתונים ארציים של הערכות התפתחותיות שנערכו בין ה-1 בינואר 2014 ל-17 בינואר 2023. המחקר כלל את כל 1,187,397 הילדים שהוערכו בטיפות החלב, המבצעות מעקב התפתחותי שגרתי של ילדים בישראל מלידה ועד גיל 6.

החוקרים מצאו שביצועי מודל החיזוי של אוטיזם השתפרו עם עליית גיל הניבוי. בגיל 12 חודשים נרשם “דיוק הוגן”, שהלך והשתפר בגיל 18 חודשים ועוד יותר בגיל 36 חודשים.

“ממצאי המחקר מצביעים על כך שדרך השימוש במודלים של חיזוי ניתן לשלב סקר אוטיזם בצורה פשוטה במסגרת מעקב התפתחותי שגרתי בגיל הרך”, כותבים המחברים במאמר. “הגישה המוצעת עשויה לסייע לילדים לקבל התערבות טיפולית בגילאים מוקדמים, בזמן שיאפשר את מימוש הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם”.

החוקרים שאלו את עצמם האם ניתן לבצע במדויק בדיקת אוטיזם בגיל הרך באמצעות מודל חיזוי אוטומטי המבוסס על נתונים אורכיים ממעקב התפתחותי שגרתי. התשובה שהתקבלה הייתה חיובית. המודלים שנוסו במחקר השיגו ביצועים גבוהים בניבוי הסבירות להתפתחות אוטיזם, תוך שימוש במידע מהערכות התפתחותיות שגרתיות. הביצועים לא נפלו מהבדיקות המקובלות בעולם לחיזוי ואבחון אוטיזם. בהתחשב בעלייה המתמשכת בשכיחות אוטיזם בעולם, בדיקה מוקדמת יעילה היא חיונית לתחילת התערבויות טיפוליות בזמן ולשיפור התוצאות.

********************

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> bit.ly/Shavvim-igul-letova

********************

הנתונים נלקחו מכ-1,000 מרפאות טיפות חלב המבצעות מעקב התפתחותי שגרתי לילדים עד גיל 6 ומשרתות 70% מהילדים בישראל. עבור כל ילד חולצו משתנים דמוגרפיים הקשורים ללידה, כמו גם מדידות גדילה לכל ביקור במרפאה, הערכות אבני דרך התפתחותיות כמותיות ומשתנים של סיכום הפנייה. רק מידע שהיה זמין לפני גיל החיזוי שימש להדרכה והערכת המודלים.

התוצאה העיקרית שנבחנה הייתה זכאות לקצבת ילד נכה ממשלתית עקב אבחנה עם אוטיזם, לפי נתונים של המוסד לביטוח לאומי.

מהמחקר עלה שניתן לחזות אוטיזם מנתוני מעקב התפתחותי שגרתי ברמת דיוק העולה אפילו על בדיקת M-CHAT, שהיא המקובלת בעולם. “כלי זה עשוי להשתלב בצורה חלקה בזרימת העבודה הקלינית כדי לשפר את הזיהוי המוקדם של ילדים שעשויים להפיק תועלת מהתערבויות בזמן”, נכתב במחקר.

“הדגמים שלנו השיגו ביצועים טובים לילדים עד גיל 12 חודשים, עם שיפור ניכר בגילאים מבוגרים יותר”, כתבו החוקרים. “בדקנו כמה סוגים של מודלים, הנבדלים במשתני הניבוי שלהם. התוצאות מצביעות על כך שציוני השגת אבני דרך התפתחותיות הם מנבאים חזקים של אוטיזם. המודלים השיגו ביצועים טובים כאשר יושמו על נתוני אורך וביקור בודד והראו ערך ניבוי תוסף החל מגיל 12 חודשים. הגישה המוצעת עשויה לסייע לילדים בקבלת התערבויות בזמן ובמימוש הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם”.

לקריאת המחקר המלא הקליקו כאן

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות