באפריל 2021 איציק סעידיאן, נכה צה”ל, הצית את עצמו מול מטה אגף השיקום. במאי אותה שנה החליטה הממשלה על רפורמת “נפש אחת”, שמטרתה להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה”ל ומערכת הביטחון. תקציב הרפורמה לשנים 2021 – 2022 היה 1.5 מיליארד ש”ח (מתוכם 300 מיליון ש”ח עבור תקציב חד-פעמי).
אתמול פירסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח על רפורמת “נפש אחת”, שבו הוא חושף כי הביצוע התקציבי המצטבר של תקציב הרפורמה בשנים אלה הסתכם בכ-443 מיליון ש”ח בלבד – כ-30% מסך התקציב שאושר. שיעור הביצוע התקציבי המצטבר מתוך התקציב השוטף של הרפורמה, ללא התקציב החד-פעמי (שעמד על כ-1.2 מיליארד ש”ח), עמד על כ-38%. הביצוע התקציבי בתחומי המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה ובתחום ההכרה בצוללי הקישון היה נמוך עוד יותר – ועמד על כ-66 מיליון ש”ח ו-3 מיליון ש”ח, בהתאמה, מתוך 461 מיליון ש”ח ו-43 מיליון ש”ח שתוקצבו, בהתאמה (14% ו-7% בלבד, בהתאמה), וזאת נוכח שיעורי מיצוי נמוכים של הזכויות על ידי נכי צה”ל.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >>> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
לפי הדוח, יותר משנתיים לאחר החלטת הממשלה ממאי 2021, הרפורמה כפי שתוכננה לא הושלמה בשלושה תחומי ליבה: עיגון ההטבות בחקיקה – כל ההטבות למעט בנוגע לרכב ולדיור עדיין לא הגיעו לכדי נוסח סופי, ותהליך תיקון חוק הנכים לא הסתיים; במענה למתמודדים עם פוסט-טראומה – לא הושלמו משימות הנוגעות להרכב הוועדה הרפואית, להכרה במחלות נלוות שבהן לקו נפגעי פוסט-טראומה ולעדכון ספר המבחנים – משימות שהשלמתן עשויה להקל משמעותית על שלב ההכרה בנפגעי פוסט-טראומה; מערכות התקשוב – לא הושלמה הקמת מערכת תקשוב חדשה לאגף השיקום. “אי-השלמת המשימות בתחומים אלה פוגעת ביכולת אגף השיקום להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה”ל”, קובע המבקר.
בתחום המענה למתמודדים עם פוסט-טראומה, שיעורי המימוש בשנת 2022 של תקציבי הזכאויות שנוספו בעקבות הרפורמה ושיעור הזכאים שמימשו את זכאותם היו נמוכים: מתוך תקציב של 177 מיליון ש”ח מומשו 49 מיליון ש”ח (כ-28%). כ-7% בלבד מאוכלוסיית נכי צה”ל עם פגיעת ראש או פגיעה נפשית או PTSD מימשו את זכאותם לטיפול נפשי לילדי נכים ולבני משפחה, ניצול של כ-33% מהתקציב (22 מיליון ש”ח מתוך תקציב של 66 מיליון ש”ח); כ-19% מאוכלוסייה זו מימשו את זכאותם לטיפולים אלטרנטיביים (8.5 מיליון ש”ח); כ-6% בלבד מאוכלוסייה זו מימשו את זכאותם לשירותי חונכות לילדים (4 מיליון ש”ח מתוך תקציב של 28 מיליון ש”ח); וכ-1% בלבד מאוכלוסיית נכי צה”ל המוכרים בגין פגיעת PTSD מימשו את זכאותם לכלב שירות (4 מיליון ש”ח מתוך תקציב של 14 מיליון ש”ח), וזאת מכיוון שקיים מחסור בכלבי שירות ועקב תקופת הכשרה של כשנה וחצי לכלבים.
זכאים נאלצים להמציא מסמכים מחדש
ביולי 2023 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס’ 32 לחוק הנכים, שבמסגרתו עוגנו כלל ההטבות בתחומי הרכב הרפואי והדיור לנכים. עם זאת, משהב”ט בשיתוף ארגון נכי צה”ל עדיין לא גיבש סופית את תזכיר החוק המלא, אף שחלפו כ-18 שנה ממועד חוות הדעת בשנת 2005 של היועמ”ש לממשלה דאז, ולפיה יש מקום לקדם מהלך של הסדרה בחקיקה של כלל ההטבות הניתנות לנכי צה”ל, וכ-12 שנים מהחלטת הממשלה שלפיה עד להסדרת מתן ההטבות בחקיקה, משהב”ט לא יקבל כל החלטה בעניין שינוי ההטבות הקיימות ממועד החלטה זו (ינואר 2012) הכרוכות בעלויות תקציביות כלשהן. לכל אורך שנים אלו מתעכב המימוש המלא של עיגון הטבות בחקיקה, שהוא רכיב ליבתי ברפורמת “נפש אחת”, ולו תרומה משמעותית לשיפור מצבם של נכי צה”ל.
במסגרת הרפורמה נכללה הפעלה של ממשקים להעברת מידע בין גופים חיצוניים (משרד הבריאות, לרבות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, רשות המיסים, רשות האוכלוסין, המוסד לביטוח לאומי ומשרד התחבורה) לבין אגף השיקום כדי לשפר את תשתית המידע הקיים בידי האגף, באופן שהוא יוכל להעניק להם הטבות או תשלומים באופן אוטומטי (הטבות ב”דחיפה”). אולם הביקורת העלתה כי משהב”ט לא השלים את ההפעלה של הממשקים עם הגורמים החיצוניים (מלבד הממשקים עם רשות המיסים ועם רשות האוכלוסין, שהם בשלבי עבודה מתקדמים יותר). כתוצאה מכך האגף אינו יכול להעניק לזכאים הטבות או תשלומים ב”דחיפה”, והם נאלצים להמציא בכל פעם את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת ההטבות. עוד נמצא כי אף שב-2021 ו-2022 אושרה תוספת של 95 תקני כוח אדם לאגף השיקום. נכון למאי 2023, אוישו רק 63 תקנים מתוך 95 שאושרו (66%).
משאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה בקרב נכי צה”ל, הציון הממוצע של שביעות הרצון של כלל המשיבים מהיחס ומהשירות שהם מקבלים מאגף השיקום הוא נמוך ועומד על 53 מתוך 100. 28% מהמשיבים השיבו שאינם מרוצים כלל או מרוצים במידה מועטה. מבין נכי צה”ל עם פגיעת ראש או פגיעה נפשית או PTSD, עולה כי שיעור גבוה (74%-80%) מקרב המשיבים אינם מודעים לסל ההטבות האישי או מודעים רק לחלק ממנו, ושיעור דומה של משיבים (74%-79%) אינם מודעים לסל ההטבות לבני המשפחה או לחלק ממנו. מצב זה של חוסר מודעות עלול למנוע קבלת טיפולים נפשיים ואחרים מנכי צה”ל ומבני משפחותיהם.
הליקויים והפערים המפורטים בדוח זה, שכאמור נכונים לעיתוי שלפני פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, נותנים משנה תוקף לחשיבות השלמת יישומה של רפורמת “נפש אחת” בכלל ובעת הזו בפרט, נוכח הגידול הצפוי באוכלוסיית נכי צה”ל וכוחות הביטחון.
המבקר אנגלמן ממליץ שאגף השיקום ומשהב”ט יבצעו פעולות יזומות להגדלת המודעות ולהנגשת המידע בקרב נכי צה”ל בנוגע לזכויות ולהטבות המגיעות להם ולהגדלת שיעור המיצוי של זכויות אלה, וכן יפעלו להאצת התהליכים בתחום עיגון ההטבות בחקיקה, בשיתוף ארגון נכי צה”ל, וכן להשלמת המשימות בתחום מערכות התקשוב. זאת, כדי לנצל באופן מיטבי את תוספות התקציב השנתיות שאושרו עבור רפורמת “נפש אחת”, להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה”ל ולהעניק לנכי צה”ל שירות איכותי ומהיר יותר, בין היתר באמצעות מעבר לשירות דיגיטלי, ובכך להקל על נכי צה”ל במימוש זכויותיהם ועל עובדי האגף בטיפול בהם.
