ועדת הבריאות של הכנסת דנה השבוע בכוונת משרדי הבריאות והאוצר להטיל אגרה של 800-600 שקלים בעת פנייה למיון בבתי החולים הפסיכיאטריים. נכון להיום אין צורך בתשלום כאשר אדם פונה למיון נפשי.
ממלא מקום יו”ר הוועדה, ח”כ משה רוט (יהדות התורה), הביע התנגדות למהלך. “אין מקום לאגרה כזו”, אמר רוט במהלך הדיון, “ועל משרד הבריאות לחייב את קופות החולים להקים מוקדי טיפול נפשי בקהילה”. רוט אף הציע לשקול הקמת מוקדים מאוחדים לכל חברי הקופות ולבחון הרחבה של הסיבות למתן פטור מאגרה בהגעה למיון.
לסיכום הדיון, רוט ביקש ממשרד הבריאות למסור לוועדה בתוך חודש תחשיב של גובה ההכנסות המשוער מאגרות מיון בבתי החולים הפסיכיאטריים, פילוח לגבי סוגי הפניות למיון פסיכיאטרי ואחוז הפניות החוזרות למיון פסיכיאטרי.
“פגיעה חמורה במתמודדי נפש”
חברי כנסת שהשתתפו בדיון טענו שהטלת האגרה היא “פגיעה חמורה וחסרת תקדים במתמודדי הנפש, שעלולה להחמיר עוד יותר את מצבם ואת מצבה של המערכת, העגומים גם כך”. חברת הכנסת מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), מיוזמות הדיון, אמרה שהמהלך בלתי מתקבל על הדעת לנוכח המצב הנוכחי הקשה של בריאות הנפש בקהילה.
“אגרת המיון הכללית בבתי החולים הכלליים נועדה לצמצם את הפנייה לחדרי המיון, כך שאלו הזקוקים לסיוע רפואי ימצו את אפשרויות הטיפול בקהילה, וכך יוקל העומס על בתי החולים”, הסבירה וולדיגר. “אולם בעוד שברפואה הכללית יש שפע של מענה קהילתי, מערכת בריאות הנפש מעמידה כיום מענה מצומצם ביותר בקהילה. יוזמת האגרה הנפשית היא דרך לתמרץ את קופות החולים לפתח גם מענה נפשי בקהילה, אבל למשרד הבריאות יש דרכים רבות לתמרץ קופות מבלי שהעלות תיפול על כתפי בני משפחתו של המטופל”.
ח”כית אימאן חט’יב יאסין (רע”מ) התריאה מפני חוסר נגישות והתאמה של הטיפול הנפשי לאוכלוסיות שונות של מתמודדי נפש, ולדבריה הוספת האגרה תיצור מחסום נוסף בדרך לטיפול. ח”כית לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) הזהירה כי חסם כזה יצור איחור קריטי בטיפול, שיחמיר את מצבו של המטופל.
ד”ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, השיב לנוכחים כי התוכנית הלאומית בתחום הנפש המקודמת בימים אלו תרחיב את המענה הקהילתי בתחום. התוכנית כוללת הרחבת מספר אנשי המקצוע במערכת, חלופות האשפוז ומוקדי החירום, מלגות לפסיכולוגים מתמחים, הגדלת השכר לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, הקמת מרפאות נפש חדשות, כולל במגזר הערבי, ועוד. “המחסור בכוח אדם בחדרי המיון הפסיכיאטריים מחייב תשלום”, טען בודנהיימר, “כיוון שכיום איש אינו משלם על טיפול כזה, גם לא קופת החולים”. לדבריו, במקרים ספציפיים אין כוונה להשית את התשלום על המטופל – אלא על הקופות. “בכוונתנו להגדיר סיבות רחבות ככל הניתן לפטור מאגרה”, הבהיר.
אורלי מלכה, מנהלת תמחור וחשבונאות במשרד הבריאות, הוסיפה כי היום לא ניתן פטור מאגרה על טיפול נפשי גם בבית חולים כללי, “ובתוך חודשיים-שלושה ייקבעו הנהלים לפטור בעניין”. עו”ד דניאל רז, נציג משרד המשפטים בדיון, אמר כי רוב הפונים היום לבתי חולים פסיכיאטריים הם מאוכלוסיות חלשות ונתמכי קצבאות.
מכתב האזהרה של הארגונים
לקראת הדיון בוועדה, שלושה ארגונים אזרחיים שלחו מכתב ליו”ר הוועדה, ח”כ יונתן משריקי (ש”ס), שבו הזהירו כי הטלת האגרה תסכן מאוד את בריאות המטופלים. “לאחרונה פורסם כי בכוונת משרדי הבריאות והאוצר להטיל אגרה על ביקורים בחדרי המיון בבתי החולים הפסיכיאטריים, בדומה לאגרה הקיימת בבתי החולים הכלליים”, נכתב במייל שנשלח על ידי ארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם. “אנו, הארגונים החתומים מטה, מתנגדים להטלת האגרה שכן היא צפויה להביא לפגיעה קשה בבריאותם של המטופלים, תסכן את חייהם ותביא להרחבת היקף האשפוזים בכפייה”.
הכותבים מסבירים כי בשונה ממערכת הבריאות הכללית, במערכת בריאות הנפש לא קיימים כיום כלל שירותים הנותנים מענה דחוף: מוקדי החירום של קופות החולים או כאלו שקופות החולים מתקשרות עימם (כדוגמת טר”ם) אינם כוללים מענה פסיכיאטרי, תורי ההמתנה לרופאים פסיכיאטרים אורכים חודשים ארוכים וכמעט ואין אפשרות לקבל מענה מיידי במצב דחוף. לפיכך, במרבית המצבים הכתובת היחידה אליה ניתן לפנות כאשר יש צורך במענה מיידי ודחוף בבריאות הנפש הוא המיון בבית החולים הפסיכיאטרי.
“אנשים המתמודדים עם אבחנות פסיכיאטריות מהססים גם כך מפנייה למיון הפסיכיאטרי מחשש שמא יאושפזו בכפייה ולעיתים קרובות אף בשל חוויות אשפוז לא נעימות בעבר”, מפרט המכתב. “החשש שמא ייאלצו גם לשלם עבור הביקור במיון יהווה איפוא חסם נוסף מפני פנייה לקבלת טיפול. חשש זה מתעצם לנוכח העובדה כי מדובר במקרים רבים באנשים שגם כך מצבם הכלכלי בכי רע, כאשר רבים מהם מתקיימים מקצבת נכות בלבד”.
והכותבים ממשיכים: “הימנעות מפנייה לקבלת טיפול בזמן מביאה במצבים רבים להידרדרות במצבו של האדם. כתוצאה מכך יש חשש כי היקף האשפוזים הכפויים, המתקיימים כבר כיום בהיקפים משמעותיים, רק ילך ויגדל ואנשים רבים יגיעו למצבים מסכני חיים, בין אם בשל מצבים אובדניים שלא יזכו לטיפול בזמן או מצבי סיכון אחרים”.
יש לציין כי הטלת האגרה מתווספת לגזירה נוספת של משרד הבריאות, שבמסגרתה תתווסף השתתפות עצמית לטיפול פסיכולוגי במרפאת בריאות הנפש. בקרוב, עבור כל מפגש עם פסיכולוג, יצטרכו המטופלים לשלם השתתפות עצמית בסך 35 שקלים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
