נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויות13,220 פצועי צה"ל במלחמה: "למשפחות אין מספיק מעטפת"

13,220 פצועי צה”ל במלחמה: “למשפחות אין מספיק מעטפת”

ח"כ רייטן בוועדת החוץ והביטחון: "אין הגנה מפיטורים להורי החייל הפצוע, חסרים מענים לאחר שחרורו מביה"ח ואין תמיכה נפשית מספקת לאחים"

ח"כ אפרת רייטן מרום. צילום: דוברות הכנסת
ח”כ אפרת רייטן מרום. צילום: דוברות הכנסת

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה אתמול (ב’) לדיון בהצעה  דחופה לסדר היום בנושא “המעטפת הנדרשת לפצועי צה”ל ומשפחותיהם”, שהגישה ח”כ אפרת רייטן (עבודה).

מ”מ יו”ר הוועדה, ח”כ שרון ניר (ישראל ביתנו), אמרה בפתח הדיון: “אתגר המעטפת לפצועי צה”ל הולך וגדל, כאשר השיקום הוא לא רק פיזי, רפואי ונפשי אלא גם של חזרה לשגרת חיים תקינים. מדובר לא רק בחייל עצמו אלא בבני משפחתו ובהיבטים לא רק פיזיים אלא גם כלכליים ומנטליים. אנחנו חייבים לעשות הכל עבור אלה שהיו שם למעננו כדי שאנחנו נוכל לשבת כאן. זוהי חובתנו המוסרית”.

ח”כ רייטן כתבה בהצעתה כי “אירוע הפציעה של חייל ותקופת האשפוז שלו הינם אירועים קשים וטראומתיים עבור המשפחה כולה. זאת ביתר שאת כאשר פציעתו חמורה והוא נאלץ להיאבק על חייו. בתקופה זו נדרשת המשפחה כולה לגייס משאבים עצומים – נפשיים, פיזיים וכלכליים – כדי לתמוך בפצוע, להיות לצידו וללוותו.

“תמונת המצב העולה מצד משפחות רבות”, המשיכה רייטן, “מצביעה על פערים במעטפת לה זכאית המשפחה לאחר הפציעה, במהלך תקופת האשפוז והשיקום. בין השאר, היעדר מענים תעסוקתיים, דוגמת תוספת ימי מחלה והגנה מפני פיטורים להורי הפצוע – דבר אשר מייצר חשש בקרב הורים רבים באשר למקום עבודתם; מחסור במענים בתקופת השיקום לאחר שחרור החייל מבית החולים; וכן היעדר תמיכה נפשית מספקת עבור אחיו של החייל.

“מחובתה של המדינה לספק מעטפת ראויה ומלאה עבור מי שנפצעו בהגנה עליה, ולהבטיח את שיקומו המיטבי של הפצוע ושל המשפחה כולה”. במהלך הדיון הוסיפה רייטן: “אם אנחנו רוצים לשנות קונספציות ולתקן, הנה לנו ההזדמנות לעשות תיקון יסודי”.

************************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
************************

נחמי קרסנטי, נציגת נשות הפצועים, הסבירה בדיון: “בשונה מהעבר, רוב הפצועים הם מילואימניקים, בעלי משפחות. בעלי נפצע בבארי ב-7.10, ומאז אין משהו בחיים שלי שלא התפרק, ואת הכל אנחנו צריכים להרכיב מחדש. חלק גדול מהזמן אנחנו מרגישים לבד ושאין לנו מעטפת. המידע לא נגיש ואנחנו נאלצות להעביר מידע מאחת לשנייה.”

הדר קרמר, ראש היחידה לתגמולים והטבות במשרד הביטחון, הציגה לחברי הוועדה נתונים לפיהם במלחמת חרבות ברזל ישנם 13,220 פצועים, מתוכם 7,209 מבקשי הכרה; כלומר, 1,200 בכל חודש. בסך הכל באגף השיקום מטופלים 68,196 פצועים – גידול של 12% משנת 2022.

לדברי קרמר, אגף השיקום נותן מענה מיידי וכולל, במסגרתו ניתנים טיפול רפואי, טיפולים נפשיים, חבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז, תשלומי מקדמות על חשבון תגמולים ותגמול טיפול רפואי. כמו כן, ישנה מערכת תמיכה לבני המשפחה הכוללת טיפולים נפשיים לאחים, הוצאות בגין ליווי באשפוז ופיצוי בגין אובדן ימי עבודה.

עוד אמרה קרמר כי באגף לא מחכים לפצועים אלא פרושים בכל בתי החולים ופונים אליהם באופן יזום, וכי יש איש קשר אישי לכל פצוע, מוקד טלפוני ייעודי ואתר אינטרנט מותאם ל”חרבות ברזל”.

בארגון נכי צה”ל הדגישו בדיון כי המעגל המשפחתי לעיתים רבות הוא המשתנה המכריע בין שיקום מלא וחזרה למעגל החיים, לבין עיכוב ורגרסיה בהליכי השיקום, ולכן יש חשיבות רבה להעניק לבני המשפחה התומכים בהליך השיקום את כלל המעטפת הנדרשת. מ”מ יו”ר הוועדה אמרה בסיכום הדיון כי “המבחן הוא לא מבחן הדיבורים אלא מבחן המעשים”.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות