שגרת הקורונה והחובה לעטות מסיכות פנים מקשות מאוד על אוכלוסיית החרשים בישראל לקבל שירות ככל האזרחים. הם לא יכולים לקרוא את השפתיים של נותני השירות, ומצד שני הורדת המסיכה תסכן אותם בהדבקה.
הפתרון שהוצע בחודשים האחרונים הוא מסכות שקופות. אבל משרד הבריאות עדיין לא מאשר את השימוש בהן, ומסביר שתהליך קבלת התקן הוא מורכב.
“אנשים חרשים הולכים לאיבוד עם כל ההנחיות החדשות. אנחנו מוכרים את המסכות השקופות, שדרכן אפשר לראות את השפתיים, אבל אומרים לנו שזה לא עומד בתקן של משרד הבריאות”, אמרה אתי שוורצבר, יו״ר אגודת החרשים בישראל, בדיון שהתקיים היום (ג׳) בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
יו”ר הועדה, ח”כ טלי פלוסקוב, הדגימה עטיית מסיכה שקופה שמאפשרת קריאת שפתיים ואמרה שהעובדה שאין תקנות היא בעיה חמורה. ״אני מבינה שהנושא מורכב, אבל גם אם יש מחלוקות צריך להגיע למצב שמדברים ובסוף מכריעים ומתקדמים וצריך לעשות את זה מהר יותר ממה שנעשה עד היום״.
שירלי פינטו, יו”ר ארגון “אני מסמן – אני שווה”, אמרה בדיון, שלפי חוק זכויות החולה, כל אדם זכאי וצריך לקבל את המידע הרפואי שנוגע לו באופן ברור ומובן, “אבל בפועל, יש מאות אלפי חרשים שלא יכולים לקבל טיפול ראוי בבתי החולים. אדם חרש שזקוק לטיפול רפואי חושש להגיע לבתי החולים כי הוא יודע שהוא לא יבין את הרופאים והם לא יבינו אותו”.
פינטו סיפרה שפנתה אליה אישה חרשת, שעבר צנתור בבית חולים, ובמהלכו הרופאים נאלצו לבצע הליך נוסף בגופה, ולא יכלו לקבל את אישורה. ״היא לא הבינה מה עושים לה, ולא הצליחה לקרוא שפתיים בגלל המסכות על פניהם של אנשי הצוות, והם לא הסכימו להכניס לה מתורגמן. היא ניסתה לברר מה קורה ובכתה ובמקום לסייע לה החליטו להרדימה שוב ללא הסכמתה”. פינטו דרשה לחייב בתי חולים להחזיק מתורגמן לשפת סימנים, כפי שיש מתורגמנים לשפות אחרות.
“המסיכה לא רק מסתירה שפתיים והבעות פנים, זה מטשטש לגמרי את הדיבור״, הוסיפה לירית שפיר שמש, חברת פורום לבריאות בבית איזי שפירא, ״המילים נבלעות וגם לאדם שומע זה קשה. יש לצייד צוותים רפואיים במסכות או מחיצות שקופות”.
רון אייזן, רכז הנגישות הארצי בקופת חולים מאוחדת, התייחס לטענות אמר כי כל קופה מספקת למבוטחים טופס שבו הם מצהירים על מוגבלויות שיש להם, במטרה שהקופות יוכלו להתאים את עצמן. אבל בפועל, לדבריו, ״מעט מאוד מבוטחים החזירו לנו את הטופס. ולכן, אנחנו פונים מכאן לקהילת החרשים ולכלל האנשים עם מוגבלויות – תיידעו אותנו כדי שנוכל לתת את המענה המתאים”.
משרד הבריאות: התהליכים לא פשוטים
אורלי בוני, נציגת משרד הבריאות שנכחה בדיון, השיבה לטענות: “אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לתת לצוותים רפואיים מסיכות ללא תקן. יש תהליך שצריך לעבור אותו. מתקיים כרגע פיילוט והגשנו מספר מסיכות כאלה לאישור אבל זה לא פשוט, אני מקווה שיקבלו תקן ואז נוכל לאשרן”.
בוני הוסיפה: “הכנסנו הנחיה שמאפשרת לא לעטות מסיכה במקרים חריגים, אבל לשכנע את הצוותים הרפואיים, שגם ככה מסכנים את עצמם יום יום, להוריד את המסכה מול מטופלים, זה יותר מורכב”.
בנוגע לעיגון חובת התרגום הסימולטני, השיבה כי “הרמנו את הכפפה, אבל זה לא הולך כל כך חלק משום ששפת הסימנים היא לא עוד שפה לכלל הציבור, היא מותאמת לאנשים ספציפיים. מרבית כבדי השמיעה צריכים תרגום כתוב. יש מעט מאוד גופים שיכולים לתת את השירות הזה ברמה ארצית ומעט מאוד מתורגמנים שמוכנים לבוא מאוחר בלילה למיון ולתרגם תכנים בריאותיים, שזה גם דבר לא פשוט”.
