באפריל 2018 הגישה עובדת סוציאלית תלונה על חשד לפגיעה מינית בבת 55 המתגוררת במעון סגור לאנשים עם מוגבלויות בדרום, בידי מטפל במעון. שבוע לפני כן סיפרה האישה, המאובחנת עם מוגבלות שכלית התפתחותית בדרגה בינונית, על הפגיעה שעברה לכאורה יום לפני כן לכמה מטפלים במעון. הם העבירו את המידע למנהלת המעון, לעובדת הסוציאלית של המעון ולמפקחת המעון, אולם, כאמור, תלונה למשטרה הוגשה רק כשבוע לאחר מכן.
הזמן שעבר, כך התברר, הוביל ל”זיהום” החקירה, ומכיוון שגם כך היה קושי לגבות את עדות האישה לנוכח מוגבלותה, החליטה פרקליטות המדינה לסגור את התיק, בנימוק של היעדר ראיות מספיקות להעמדת החשוד לדין. משפחת האישה הגישה ערעור בשמה על ההחלטה, בטענה כי לא מוצו כל פעולות החקירה האפשריות על מנת להגיע לחקר האמת, אולם הוא נדחה ביוני 2019 על ידי המשנה לפרקליט המדינה, עו”ד נורית ליטמן.
משפחתה של האישה החליטה לא לוותר. בני המשפחה הגישו עתירה לבית המשפט העליון, בבקשה כי יכריז על ביטול ההחלטה לסגור את תיק החקירה ויורה על חידוש החקירה הפלילית בעניינו של החשוד.
לפני כחצי שנה קיים בית המשפט העליון דיון בעתירה, ובסיומו הורה לפרקליטות להגיש עדכון באשר לאפשרות לבצע בדיקה וחקירה נוספת לגבי האירוע. חודש לאחר מכן הוגש העדכון, ובו צוין כי העניין הובא שוב בפני המשנה לפרקליט המדינה, והיא סברה, לאחר שהדברים נשקלו על ידה פעם נוספת, כי אין בנמצא פעולות חקירה שניתן לבצע כיום, העשויות לשנות את המסקנה לפיה לא ניתן להצביע על זהותו של הפוגע.
ב-21 ביוני נתן בית המשפט צו על תנאי והורה לפרקליטות להתייצב ולנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה המעודכנת לסגור את תיק החקירה, ומדוע לא תחודש החקירה הפלילית בעניינו של החשוד. בתשובה מסרה הפרקליטות כי בעקבות מתן הצו על תנאי התקיימה ישיבה בראשות המשנה לפרקליט המדינה, בהשתתפות גורמים רלוונטיים, ובסיומה הוחלט על חידוש החקירה ועל ביצוע פעולות חקירה נוספות.
בשל ההתפתחות בתיק ומשהוחלט על חידוש החקירה, ומרגע שמבוקשה של העותרת התקבלה, העתירה הגיעה לסופה. “לא נוכל לסיים מבלי לציין את החשיבות הנודעת לכך שדווקא מי שקולם לא נשמע, חוסים במוסדות סגורים, יזכו להגנה אפקטיבית של רשויות אכיפת החוק”, כתבו שופטי העליון אסתר חיות (הנשיאה), עוזי פוגלמן ודפנה ברק ארז בפסק הדין. “נקיטת גישה של זהירות בקלה כבחמורה במקרים מסוג זה היא מתחייבת. במקרה שבפנינו עמדו לימינה של המתלוננת בני משפחתה המסורים, אך לא תמיד ניתן לסמוך על כך, ועובדה זו מטילה על המדינה אף אחריות יתרה”.
השתלשלות הפרשה פורטה בהרחבה בכתבה של העיתונאי אור קשתי ב-26 ביוני בעיתון “הארץ”. לפי קשתי, ב-5 באפריל 2018 סיפרה האישה לאנשי המעון הסגור כי אחד העובדים תקף אותה מינית בלילה הקודם. למרות קשיי התקשורת שלה, היא תיארה שוב ושוב את מה שאירע. כיצד הוריד לה את השמיכה, העביר אותה לספה, עשה בה מעשים מגונים ואנס אותה.
“מטפל בלילה נגע לי בחזה ועשה לי כואב למטה”, תיארה את מה שקרה בפני אחד המטפלים במעון. מנהלת המעון ביקשה מעובדיה לברר איתה מי אנס אותה. בתחילה היא שללה את השמות שהועלו בפניה, כולל של החשוד, ורק בפעם השנייה שנשאלה היא ציינה את שמו. בינתיים, החקירה “זוהמה”, בוזבז זמן יקר, וראיות שהיו צריכות להילקח ממנה ומהזירה לא נלקחו.
בכל זאת, המשטרה עצרה את העובד שהאישה נקבה בשמו, אך הוא הכחיש את המעשים שייחסה לו. באוגוסט 2018 התיק נסגר והוא שב לעבוד במעון. האישה עזבה את המעון ועברה למעון אחר.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
“החקירה מעלה קושי להתבסס על עדותה של המתלוננת כעדות יחידה”, כתבה אז המשנה לפרקליט המדינה נורית ליטמן. “בגלל מספר שיחות שקיים עם האישה הצוות הטיפולי במעון, שבמסגרתן הציע לה את שמות הפוגעים האפשריים”. בהתנהלות צוות המעון, נכתב בתגובת המדינה לבג”ץ, “היה כדי להביא לזיהום בדברי העותרת ביחס לזהות החשוד”.
בית המשפט העליון, כאמור, לא קיבל את עמדת הפרקליטות, ובעקבות זאת הודיעה הפרקליטות כי היא מבטלת את סגירת התיק ומחדשת את החקירה.
לפי מחקרים מהעולם, אנשים עם מוגבלויות חשופים לאלימות ולניצול פי 4 עד 10 (תלוי בעבירה ובמקום) מאשר אנשים ללא מוגבלויות.
