גאס אלקסיוס, הכתב של "פורבס" לענייני אנשים עם מוגבלויות, דיווח בהתרגשות אמש (ב') שבי.בי.סי, תאגיד השידור הציבורי בבריטניה, התחייב להפסיק הדרה של טאלנטים עם מוגבלויות מהטלוויזיה הבריטית, ואף הקצה לשם כך תקציב של 100 מיליון ליש"ט.
התאגיד עצמו מכנה צעד זה "ההשקעה הגדולה ביותר בתעשייה בהכלה והשתלבות בשידור". המטרה הוגדרה כ"יצירת תוכן שיש בו יותר מגוון והכלה".
מהו תוכן שיש בו מגוון רב יותר והכלה? הכתב אלקסיוס, שחולה בטרשת נפוצה, מביא כדוגמה דמות נשית של חולה באותה מחלה באופרת הסבון הפופולרית "איסט אנדרס" שמשודרת בבי.בי.סי, עם קהל צופים ענק. אותה דמות התאבדה לאחר מספר שבועות כדי לשים קץ לסבלה ולא להיות לנטל על אחותה. המוות הזה איכזב את אלקסיוס, שראה בו החמצה של הזדמנות לספר סיפור אחר, סטריאוטיפי פחות, קורבני פחות.
המגוון יתבטא גם בכך ששחקנים עם מוגבלויות יגלמו את דמותם של אנשים עם מוגבלויות. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל כיום התעשייה מעדיפה לרוב שחקן מפורסם שאין לו מוגבלות על פני שחקן שלא צריך לתרגל את מאפייני הדמות עם המוגבלות או לערוך תחקיר כדי להבין את קשייה.
הארגונים החברתיים בירכו על צעד זה. "לעשרים אחוז מאיתנו יש מוגבלות," אמרה סוּ-מֵי תומפסון, מנכ"לית מדיה טראסט, "ומבין האנשים עם מוגבלות ישנם מומחים בכל תחום מתחומי החיים, אבל לעתים רחוקות תראו אדם עם מוגבלות שמרואיין בחדשות, אלא אם הנושא הוא מוגבלות. אנחנו עדיין, במידה רבה, בלתי נראים בחדשות או בפרסום. זה מזיק להערכה העצמית שלנו, זה משפיע על מעסיקים פוטנציאליים, שלא מספיק מכירים בכישרון של הטאלנטים עם המוגבלויות.
"חשוב להראות על המסך אנשים עם ניסיון חיים שונה, משום שלמדיה יש כוח רב והיא עוזרת לנו להתחבר לסיפורי חיים שאינם שלנו, להיות בנעליו של מישהו, לעבור אתו את מסע חייו, לראות דברים מבעד לעיניו, להבין שמה שמאחד אותנו גדול ממה שמפלג".
ומה אצלנו? אותה פילוסופיה שמנחה את בי.בי.סי הגדול מנחה גם את הפורטל הצנוע בו מתפרסמת כתבה זו. "שווים" הוא אתר של אנשים עם מוגבלות בישראל ושל כל מי שמתעניין בנושא, והתכנים שבו נכתבים על ידי עיתונאים שיש להם מוגבלות. בסופו של דבר המטרה היא להביא את האנשים שצברו ניסיון ב"שווים" לתפקידים עיתונאיים בכלי התקשורת המרכזיים, לפני המצלמות ומאחוריהן. לא בחסד, בזכות. בזכות הניסיון, החריצות, הכישרון.
אם בי.בי.סי יכול, למה אנחנו לא? ?
