נגישות נכים – ליאל בן סימון, עיוור מלידה בן 29 ממגדל העמק, צריך להגיע מדי שבוע לפסיכולוגית שלו שנמצאת בקריית טבעון. הנסיעה באוטובוס אורכת כ-17 דקות בסך הכל, אך הוא נאלץ לצאת כשעתיים לפני מועד הפגישה, בגלל בעיית נגישות שלחלוטין אפשר לפתור.
בן סימון נעזר בפיונה, כלבת נחייה שנמצאת עימו כבר שנים רבות ומשמשת לו זוג עיניים. פעמים רבות בן סימון לא זוכה לעלות לאוטובוס או אפילו למונית כי הנהגים מסרבים לעצור לו. למרות שמותר להעלות בעלי חיים לאוטובוסים, וספציפית מותר להעלות כלבי נחיה, כל עוד הם קשורים ברצועה, נהגים לא עוצרים לבן סימון. הוא סבור שהם לא רוצים שפיונה תעלה איתו.
״זה לא הגיוני שגם אם אני מתכנן מראש את היציאה מהבית שלי כדי להגיע לפגישה בזמן, בגלל חוסר נגישות שכלל לא קשור אליי, אני פעמים רבות מאחר״, הוא אומר בשיחה עם אתר ״שווים״.
משרד התחבורה רוצה לשמוע מכם: איך אפשר לתקן את הנגישות לנכים?
הבעיה של בן סימון, ובעיות אחרות של נגישות לנכים בתחבורה הציבורית, אמורות להיפתר בעתיד הנראה לעין. לשם כך מבקשים במשרד התחבורה את עזרת הציבור. אנשי המשרד פירסמו לאחרונה קול קורא, והם מבקשים לשמוע רעיונות מהציבור בנוגע להנגשת קווי אוטובוס בינעירוניים.
הקריאה של המשרד עוסקת בנגישות לנכים בכיסאות גלגלים, אך אפשר לנצל את ההזדמנות ולהשמיע את קולם של אנשים נוספים עם מוגבלות, שנתקלים בבעיות נגישות – פיזית, חושית, קוגנטיבית ועוד. כדי להציע רעיון, יש לשלוח מייל לכתובות הזו: [email protected]. כל הפרטים הנוספים באתר משרד התחבורה.
״רצינו שהציבור, שהוא השטח שלנו, יגיד לנו איך הוא רואה את ההנגשה הבין עירונית ואיפה צריך להשקיע יותר, כדי שהמשרד לא יקבע בעצמו. עד היום מעט אנשים שלחו הצעות, וזה מאכזב אותי״, אומר גבי נבון, מנהל אגף נגישות בתחבורה הציבורית במשרד התחבורה לאתר ״שווים״. הוא מסביר ״לא ניקח כל הצעה. אבל אם יש מגמה מסוימת, היא תיבחן בכובד ראש״.
תוכנית הדרכה ששמה דגש על נגישות לנכים
כיום, עיקר ההשקעה בנגישות לנכים היא בקווים העירוניים – ישנם אוטובוסים נמוכים, רמפות לכיסאות גלגלים והליכונים, מערכת כריזה לקווים, מקום ייעודי לכיסאות גלגלים באוטובוס ועוד אמצעי הנגשה. באוטובוסים בינעירוניים עדיין חסרים חלק מהדברים הללו.
״אני לא יודע למה לא הנגישו את התחבורה הציבורית הבין עירונית עד היום״, אומר נבון, ״אני יכול לשער שזה הרבה יותר מורכב להנגשה, וזה מאוד יקר – מאות מיליוני שקלים, ופירוק והרכבה מחדש של רציפים. המדינה בעבר כנראה לא רצתה לעשות זאת. היום היא חושבת אחרת ויש גם הצעת חוק בנושא של ח״כ קטי שטרית, כך שהטיימינג נכון״.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
נבון התייחס לתלונות הרבות על נהגי האוטובוסים שמגיעות למשרד, ובהן תלונות כמו של בן סימון, והבטיח: ״17,000 נהגים בכל חברות האוטובוסים יצטרכו לעבור הדרכה של משרד התחבורה, ששמה דגש על נגישות לנכים של התחבורה הציבורית והבנת האוכלוסייה של האנשים עם מוגבלות בישראל. גם בעניין זה הוציא המשרד קול קורא״.
ניל ארד, תושב חולון בן 57, חווה במשך שנה את תלאות התחבורה הציבורית והיעדר נגישות לנכים. ארד התקין מצלמת גו-פרו על כיסא הגלגלים שלו, כדי לתעד נהגים שלא עוצרים ולהרתיע אותם. ״נהגים גם לא היו עוזרים לי לעלות, לחגור אותי באוטובוס ולרדת״, הוא מספר, ״אז נעזרתי בנוסעים אחרים. פעמים רבות אחרות נתקלתי בתירוץ שהרמפה מקולקלת. אני זוכר גם כשהייתי בכיסא גלגלים, ומישהו נוסף בכיסא היה רוצה לעלות, זה היה בלתי אפשרי״.
כיום ארד נעזר בהליכון, אבל מצב הנגישות לנכים לא השתפר כמו הבריאות שלו. הוא מתקשה לעלות לאוטובוסים בינעירוניים. ״בכולם יש מדרגות. גם אם אני עולה עם ההליכון שלי המעבר מאוד צר ואין לי מקום לעבור או להניח אותו״, סיכם ארד.
״יש כיום בין 4000 ל-5000 אוטובוסים שהם כולם מונגשים״, הדגיש נבון לגבי האוטובוסים העירוניים. ״למעלה מ-90 אחוזים מהתחנות הן מונגשות ואנחנו נמצאים כעת במו”מ מול משרד האוצר על הנגשת כל התחנות העירוניות והבין עירוניות. אני לא רוצה להשאיר אף תחנה בישראל שהיא לא מונגשת פיזית וחושית כמו שצריך״.
לגבי מקומות נוספים לכיסאות גלגלים באוטובוסים, נבון מסביר שצריך לפעול באופן מידתי. ״אנחנו לא יכולים לקחת אוטובוס ולהוריד ממנו עוד מושבים כדי שעוד אדם עם כיסא גלגלים יעלה לאוטובוס. זה לא קיים בשום מקום בעולם. אנחנו, במדינת ישראל, מאמצים את התקנות האירופאיות״.
בחודש יוני האחרון, רועי וגיא קוברובסקי, שניהם נולדו עם שיתוק מוחין, ניצחו במאבק שנמשך שנים ארוכות, עליו דיווחנו כאן באתר ״שווים״. הם הצליחו להביא להנגשה של קו 21 של חברת מטרופולין, שנוסע ממקום מגוריהם בכוכב יאיר לכפר סבא.
״לפי החוק, כרגע, אנחנו לא חייבים להנגיש את התחבורה הבין עירונית. במקרה הספציפי הזה בדקנו וראינו שיש לנו אוטובוסים שיכולים לתת מענה לתאומים, ולאנשים נוספים עם מוגבלות מהאזור, אבל לא בכל מקום אנחנו יכולים לעשות זאת. המטרה הסופית היא לתת מענה לכלל האנשים עם המוגבלות בישראל. שנהיה בין המדינות היחידות בעולם שמנגישות לגמרי את החבורה הבין עירונית״.
כל הדרכים מובילות לתחנה
לדבריו של נבון, הייתה התקדמות משמעותית בנגישות לנכים בעשור האחרון. ”עדיין יש בעיות ואנחנו מחפשים את הפתרונות לכך, כמו סוגיית מוניות השירות. אך הרכבת, למשל, כבר נגישה לחלוטין״.
בגלל מגבלות הקורונה, כל אדם שנוסע ברכבת צריך להזמין תור. לפני כן, נכים היו היחידים שנדרשו לתאם נסיעה מראש, בטווח של כמה שעות, ללא אפשרות לנסוע באופן ספונטני. ״אני מבטיח לכולם: אדם עם מוגבלות שרוצה היום לנסוע ברכבת ישראל יכול להגיע לתחנה, ומשם יעזרו לו. ההודעה מראש ניתנה על מנת להבטיח את נסיעתו והיא מקובלת בכל מקום, אך גם אם לא הזמין את הנסיעה הוא יעלה על הרכבת״.
היעד: נגישות מלאה לנכים
נבון מבטיח שהמהלכים להנגשת התחבורה הבין עירונית לא נפסקים רק בתחנות, אלא נעשים גם בדרכי הגישה אליהן. ״החובה של העיריות כיום היא להנגיש את התחנה וסביבתה ואת זה הן כבר עושות, אך בקרוב הן גם תצטרכנה להנגיש את הדרכים לתחנה, ומשרד התחבורה יסייע בכך ואנו עומדים לרשות העיריות בכל שאלה״.
״נכון ל-2020, מצב הנגישות בתחבורה הציבורית הינו רחוק מלהשביע רצון״, מסכם יובל וגנר, מייסד ויו”ר עמותת נגישות ישראל, ״חשוב להבין שהמטרה בתחבורה ציבורית נגישה היא שכל אדם עם מוגבלות מכל סוג שהוא, שאין באפשרותו לנהוג ברכבו הפרטי, יוכל להגיע מכל נקודה לנקודה בכל שעות היום בכל השבוע בצורה נגישה, נוחה ושוויונית.
״עמותת נגישות ישראל פועלת מול משרד התחבורה לאימוץ תוכנית הנגשה רב שנתית שתתן מענה נגישות מלא, תוך יעילות כלכלית ותתרום להעצמה הכלכלית של מדינת ישראל. אנו מברכים כל קורא זה, בכפוף לעבודת מטה מקצועית ומחויבות המשרד למטרה המלאה״.
