“הַשֹּׁנִי נֶחְקַק בִּי, צָרוּב וְעָצוּב
כָּךְ נוֹלַדְתִּי. אֵין זוֹ בּוּשָׁה,
אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מְחַבֵּק וְאָהוּב
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִגַּעְתִּי לַיַּבָּשָׁה”
את המילים האלה כתבתי בגיל עשר. בערך בגיל שלוש עשרה, לקראת בר המצווה שלי, רוני קובן, הנוירוטיפיקל (לא-אוטיסט) הכי לא טיפיקלי שאני מכיר, הכין עליי כתבה ל”עובדה”. מאז, אני אוהב אותו אהבת-נפש, כמו כל מי שרוני עשה עליו כתבה. זה האיש.
אמש שודר הפרק הראשון מתוך שלושה של “סדנת זוגיות על הרצף” במסגרת הסדרה שלו “יוצאים מהכלל” (כאן 11). בשלושת הפרקים הוא מכסה שנים עשר מפגשים של סדנת זוגיות ייחודית לצעירים על הרצף האוטיסטי.
רוני יצא לחפש אהבה עם חבורה שצמאה לאהבה, אבל חבריה אחוזי פחד מהזולת, או שבויים בבושה מעצמם, או גם וגם. כולם אספרגרים, אוטיסטים בתפקוד גבוה, שאובחנו יחסית בגיל מבוגר. שקעתי בצפייה בפרק, והיה ברור לי שהם זה אני, על אף שהם מבוגרים ממני ומיטיבים לדבר ולנוע. אני בתפקוד פיזי נמוך, מתקשה לדבר ומתבטא בהקלדה.
הרגשתי כמו החבר הנוסף בקבוצה. ההבדל היה שהם כבר יצאו החוצה, לעולם, לחפש אהבה וזוגיות, ואני עדיין על הספה בסלון. אני מתעודד מכך שלפחות בסוף הפרק הזה, נראה שחלק מבני החבורה גילו שהעולם מאיר פנים לאמיצים. אני שואב מכך תקווה. אם הם יכולים – גם אני אמצא דרך ליישם את מה שהם למדו, בתנאים ובנסיבות שלי.
רוני, כדרכו, מזדהה בכל נימי נפשו עם מושאי הכתבה. לבני, שפוחד מלעגם של אנשים, כי צחקו ממנו הרבה בעבר, הוא אומר: ״זו הבעיה שלהם ולא שלך״, ולבר, שליבה נשבר כשהביאו פרחים לנערות אחרות ולא לה, הוא עונה שמגיעים לה ״מיליוני זרי פרחים״. אבל בשקט-בשקט הוא שואל את אדר פילו, העו״ס שמנחה את הסדנה: ״אתה לא פוחד שהם יתאכזבו בעולם האמיתי?״ והעו״ס עונה: ״הם כבר שם״.
״תגידו לעצמכם: מגיעה לי זוגיות, אהבה, כמו לכל אדם אחר״, העו”ס אדר מפיח תקווה בחבורה שיושבת לפניו. הוא מעודד אותם לחשוב על הדברים החיוביים שיביאו איתם לזוגיות (ראשונה אצל חלקם), על דברים חיוביים שיחשבו על איך זה לצאת לדייט איתם. חברי הקבוצה מתלבטים מה לספר בפגישה הראשונה. אחרי הכל, דוקטור גוגל לפעמים עושה פרסומת גרועה לרצף. מתרגלים שיחת טלפון לקראת פגישה (העו״ס ממליץ לומר: “אני מתרגש/ת, ולא: אני מוזר/ה״), ולקראת סוף הפרק שמים חלק מהחברים נפשם בכפם ויוצאים לדייט!
לבני ווקספרס כבר הייתה בת-זוג בעבר. הוא היה מאורס לה, אבל הוריה החליטו להפריד ביניהם. הוא מתגעגע להרגשה של להיות אוהב ונאהב, לא לבת-הזוג הספציפית. בני ממלא אחר הוראות העו״ס אדר ונעזר בבני משפחתו בפתיחת כרטיס באתר היכרויות רומנטיות. אימו ואחותו מוחות דמעה ואומרות שהן מאמינות ביכולתו להיות בן-זוג טוב. שותפו לדירה, אף הוא אוטיסט, והמדריך, מעודדים אותו לקראת הדייט ועוזרים לו לבחור בגדים. ״אלה כוחות-העל שלך״, אומר העו״ס, ״האנשים סביבך, שאוהבים אותך״. ספוילר: עד סוף הפרק נראה שאהבה מביאה אהבה. בני יוצא לדייט עטוף באהבה ופוגש חיוך ומילה חמה בחוץ, במקום המפחיד ההוא.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
שנים עשר מפגשים, וכל המשתתפים נפלאים בעיניי כמו בני. העין של רוני אוהבת אותם. העדשה של המצלמה אוהבת אותם. זה ההישג הגדול ביותר של הפרק: אף פריים לא לוקה בסטריאוטיפיות או בשיפוטיות. הז’אנר איננו ריאליטי-הישרדותי אלא אהבת אדם.
