כולם יודעים שהמספר ארבע הוא מספר חשוב בהגדה של פסח: ארבע קושיות, ארבעה בנים, ארבע כוסות יין. אני מבקש להוסיף לנפלאותיו של חג החירות את “טופס ארבע”.
ברכות חמות למרכז ההכשרה לעבודה שנבנה בגבעת עדה עבור אוטיסטים, ביוזמת הוריהם ומתרומות של רבים וטובים. לאחר שנתיים ויותר שבהן לא אוכלס המבנה, ולאחר כתבה אחת ב”שווים”, המועצה המקומית הוציאה להם סופסוף “טופס ארבע” שמאשר כי המבנה תקין, וכי יהיה אפשר להפעיל אותו.
להכשיר אוטיסטים בוגרים
“המרכז הזה היה יוזמה של אורנית אביבי, מנהלת בית הספר “הרים” שפנתה אלינו ולחברים נוספים וחלמה בגדול,” מספר אייל קימל, אחד מההורים שהיו פעילים בהקמת המרכז. מטרתו היא להכשיר אוטיסטים בוגרים לחיי עבודה ותעסוקה.
“מכיוון שהיינו מנוסים כבר בפרויקטים בגודל הזה, ישבנו לראות בכמה כסף מדובר וניגשנו לאסוף אותו. לקח שנה וחצי להוציא את הפרויקט לפועל ולא העלינו בדעתנו שאחרי שנה וחצי של עבודה מאומצת נתקע דווקא במשהו כל כך זניח כמו טופס ארבע”, הוא אומר.
במשך כשנתיים ההורים קיבלו עוד ועוד דחיות, והרשויות גלגלו את האחריות מאחת לשנייה, מספר קימל. “עד שנמאס לנו לגמרי והורדנו את הכפפות. הופעל הרבה מאוד לחץ מהמון כיוונים, וכמובן שהפרסום שהסיפור קיבל ב’שווים’ תרם תרומה מכרעת. תודה על הסיוע ואנחנו מאוד מקווים שלהבא האנרגיה שלנו תנוצל לגיוס משאבים ולא למלחמה בביורוקרטיה”.
לצאת לחירות
המבנה הנפלא יאוכלס בנערים ובנערות נרגשים, שמקווים להיקלט אחר כך במקומות עבודה ולממש עוד זכות חברתית חשובה. הזכות לעבוד כמו כולם, ולהתפרנס כמו כולם. כמה סימלי שהבשורה הנהדרת הזו מגיעה לקראת חג הפסח.
סיפור החג סובב סביב המושגים “עבודה” ו”חירות”. בראשיתו, הוא מגדיר לנו מהי עבודה שאינה טובה לאדם: עבודה שלא מכבדת את העובד מבחינה נפשית, פיזית וכלכלית, ואף על פי כן הוא מוסלל אליה מיום הולדתו, מעצם לידתו כשייך לקבוצה מסוימת.
גם בהקשר שלנו, זו מציאות עצובה ומוכרת. אם אתה אדם עם מוגבלות, אתה תתקשה מאוד למצוא עבודה שתהלום את כישוריך, את חלומותיך. תתקשה למצוא עבודה ששכר הוגן בצדה, שמעניקה לעובד תחושה שהוא חלק מהכלל במלוא מובן המילה.
סיפור חג הפסח מראה לנו מהי חירות. לשחרר את האדם ממצב זה. להעניק לו את הזכות לחלום, לרצות, לחפש את מה שמתאים לו, כולל עבודה שמתאימה לו. על החירות הזו צריך להילחם. צריך ללמד את האדם לעבוד בעבודת חלומותיו.
הפרעה של ימינו
הביורוקרטיה מעולם לא הייתה אמורה להיות הפַּרְעֹה שבסיפור. זה שמעכב את השיחרור. ביורוקרטיה היא לא מלך כל יכול. היא המנגנון שאנחנו הקמנו בשביל שישרת אותנו באופן תקין ומסודר.
מרכז התעסוקה בגבעת עדה הוא תזכורת לכך, שאין דבר העומד בפני הרצון המשותף של אנשים המודעים לכך שהם עושים דבר טוב שחייב להיעשות.
