fbpx

“אני שמה את הלב שלי בעבודה. הלוואי שאחזור להיות יו”ר ועדת הרווחה”

הרפורמות הרבות ובראשן חוק שירותי הרווחה, היו פרי עמלה של אפרת רייטן מרום, שהפכה לח"כית רק לפני כשנה וחצי. ראיון סיכום קדנציה עם הפנים קדימה

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
ח"כ אפרת רייטן מרום. צילום - דוברות הכנסת
ח”כ אפרת רייטן מרום. צילום – דוברות הכנסת

כבר בשנתה הראשונה כחברת כנסת, עו”ד אפרת רייטן הצליחה לשנות סדרי עולם ולהיטיב עם אוכלוסיות רבות בישראל. את תפקידה הפרלמנטרי הראשון כיו”ר ועדת העבודה והרווחה, ועדה שבעבר הייתה לא כל כך פופולרית, רייטן חיבקה חזק. לכנסת, כך היא טוענת, היא הגיעה במטרה אחת: “לעשות מצוות”. ח”כ רייטן הצליחה להפוך את התפקיד הלא זוהר לאחד המבוקשים על ידי חברי הכנסת הצעירים, אך היא לא מתכוונת לוותר עליו בקלות.

תחת כהונתה בתפקיד הורחב הפטור מתור לחצי מיליון אנשים וילדים עם מוגבלות, אושרה התוספת לקצבת ילד מונשם נכה, ובין היתר, הוסדר מעמדם של כלבי שירות לאנשים עם מוגבלות. רגע השיא בכהונתה הנוכחית היה כשחוק שירותי הרווחה אושר בקריאה שנייה ושלישית, לפני כחודשי וחצי, טרם פיזור הכנסת. ההתרגשות מהמעמד ומהצעד החשוב גרמו לרייטן לפרוץ בבכי.

“היה לנו לילה לבן. ישבנו עם כולם כדי להגיע להבנות מלאות, ושאלנו איפה הקשיים שהם מרגישים שמונעים את העברת החוק ומה צריך לשנות. כולנו הבנו את גודל השעה, להעביר את החוק החשוב לאחר שהוא היה תקוע כבר עשור”, אמרה רייטן בראיון לאתר “שווים” על הרגעים המרגשים.

לוח ההצבעה - 42 בעד, אין מתנגדים
לוח ההצבעה על חוק הרווחה – 42 בעד, אין מתנגדים

חוק שירותי הרווחה אמנם עבר, אבל המון סוגיות עדיין לא פתורות. מה תגידי לאנשים שציפו לשינוי שיביא?
“בעיניי, יש שלושה יתרונות מרכזיים בחוק. ברובד הראשון עומדת הצהרת המדינה שהיא מפסיקה מעתה להסתכל על אנשים עם מוגבלות כאנשים לא שווים. לא המדינה ולא המוסדות יכולים להתנהג בפטרונות כלפי אנשים עם מוגבלות, או לאסור עליהם להחליט ממקום של ‘אנחנו יודעים מה הכי טוב’, ו’אנחנו נגן עליהם’. רבנו שם על מילים, היה חשוב לנו לבחור את הטרמינולוגיה הנכונה. ברובד השני, נדרשנו לשנות את המצב שהחוק היה בו לפני כן. במצב הקודם היה כתוב שכל התקנות ייקבעו על ידי השר. לשינוי הזה הייתה חשיבות עליונה. החוק הזה נכתב בשיתוף הציבור, על ידי 33 עמותות שונות שייצגו אנשים עם מוגבלות, והיינו שם עבור כל מי שרצה לקחת חלק. ברובד השלישי עומד התקציב. החוק מתוקצב ב-2.2 מיליארד שקלים – פי שלוש ביחס לשירותים המתוקצבים כיום”.

זה באמת הולך לשפר את החיים של אנשים עם מוגבלות? אין אזכור בחוק למימון של מגורים בקהילה ללא המפעילים. לא עדיף כבר לתת את הכסף למשפחות שידאגו לפתרון טוב יותר?
“יש סעיף בחוק של צמצום המעונות כדי שישתלבו יותר בקהילה, זאת המטרה הגדולה. התכל’ס שעליו אתה מדבר אמור להיות בתקנות עצמן. ככה זה בכל החוקים, לא רק בזה. כמו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יש את המעטפת, ואז יורדים לפרטים הקטנים שייקבעו בוועדה”.

באשר למחלוקת התקציב, והעמדה שהצגנו לפיה יש מקום לנסות ולהעביר כספים למשפחות כדי לקבוע איך וכיצד קרוביהם עם מוגבלות ישתלבו, לרייטן הייתה עמדה משלה: “היה חשוב לי לשמוע את כל הדעות וכמה שיותר. זה היה מעניין, כי היו הורים שהגיעו לוועדה ואמרו שמה שקורה עכשיו בחוק לא מתאים עבור ילדיהם, ושהם מבקשים שילדיהם יהיו במעונות או במתחמי דיור. אסור לנו להיות יהירים ולשפוך את התינוק עם המים, יש אנשים שחייבים וצריכים את המצב הקיים. למרות שהיו קולות שבאו ואמרו שצריך לבטל את הכול ולהעביר את הכול למשפחות, אני חשבתי שעלינו להיות אחראיים, ולבצע את השינויים בצורה זהירה והדרגתית. זה נראה לי לא נכון לבצע מהפכות בצורה דרסטית”.

ח"כ אפרת רייטן. צילום -  דוברות הכנסת
“לא נכון לבצע מהפכות בצורה דרסטית” – ח”כ אפרת רייטן. צילום – דוברות הכנסת

הדיסריגארד עלה השנה ל-5,300 שקלים יחד עם קצבת הנכות ל-3,700 שקלים, אך זה כמובן לא מספיק.
“נכון, אני מסכימה לגמרי. רק התחלנו לעבוד. במסגרת חוק ההסדרים, הגדלנו את קצבאות הנכים. אני זוכרת את הכעס והזעם של ארגוני הנכים, חסימות הכבישים והכל. זה היה סיפור מאוד מורכב. כולם אמרו לי תיזהרי, כל העמותות וכל הארגונים כועסים אחד על השני, ולכל אחד יש אינטרסים אחרים, והם מאוד אגרסיביים. באמת איימו עליי כל הזמן, ראיתי שם תוהו ובוהו. אגב, אני המלצתי להם להתאחד כי יהיה להם הרבה יותר כוח, אבל די מהר הבנתי שכרגע זה לא יקרה”.

“חיפשתי פרטנרים שילמדו אותי את החוסרים והמקומות שאפשר לתקן, כמה שיותר מהר”, היא מוסיפה. “שמעתי שהילדים הנכים מחוץ לחוק של העלאת קצבאות הנכות. אמרתי לליברמן, ‘תשכח מזה, אני לא מעבירה את זה אם לא מכניסים את הילדים’. התקשרו אליי כל מיני אימהות עם סיפורים, איך אני יכולה להישאר אדישה?”.

“בסוף תראה”, טוענת רייטן, “עברה שנה ולא היו הפגנות וחסימות כבישים, אז כן הצלחנו. ברור שיש כאן בעיות שצריך לטפל בהם כדי שהעלאה אחת לא תבוא על חשבון האחרת. רבתי עם איגודים ותאגידים שונים, איימו עליי ושלחו לי מכתבים מעורכי דין. אמרתי להם שיתבעו אותי ואני אלך לבית משפט ואסביר”.

“שמה את הלב בעבודה”

רייטן מגיעה חמושה בערכים סוציאליסטיים, כיאה לחברת מפלגת העבודה, ומותחת ביקורת חריפה על כלכלת השוק המונהגת בישראל. “המדיניות הכלכלית במדינה היא ‘החזק שורד’, אחרי שנים של תחרות והפרטה. זה מה שקרה בשנים האחרונות כשהפריטו את המעונות, כולל מה שקרה בבית דפנה ובבני ציון“, היא מתייחסת לאסונות הקשים שגרמו למותם של מתמודדי נפש ואנשים עם מוגבלות במתקני הדיור המיוחדים. “גוף כלכלי רוצה להרוויח. אחרי שהוצאת את האחריות של המדינה, אז לשם אנחנו הולכים. אני שמה את הלב שלי בעבודה, ואני איאבק עם כל הכלים שבאתי איתם – המסחריים, הגישוריים והמשפטיים בשביל להוציא לפועל את האני מאמין שלי”.

ח”כ אפרת רייטן. צילום – דוברות הכנסת
“המדיניות הכלכלית במדינה היא ‘החזק שורד’” – ח”כ אפרת רייטן. צילום – דוברות הכנסת

ומה יהיה עם יוקר המחייה?
“זו סוגיה שנוגעת לכולם. אני פוגשת אזרחים ותיקים, צעירים ונכים – וכולם אומרים אותו דבר. גם לגבי שכר המינימום שעסקתי בו בשנה האחרונה, והיה צריך לאזן בין האינטרסים השונים. מצד אחד מגיעים אליי העובדים שמרוויחים שכר מינימום ולא יכולים לשלם למכולת, ומצד שני מגיעים אליי אנשים סיעודיים שאומרים לי שאם אני מעלה, אז זה אני פוגעת בהם כי הם יצטרכו לשלם יותר למטפלים. צריך לשמור על איזון כל הזמן. מנסים לפתור את הפלונטר הזה בלי להיטיב עם אוכלוסייה אחת על חשבון אחרת”.

שווה להיות חברת כנסת עם אג’נדה חברתית בימינו?
“אני לא שואלת מה שווה להיות, אני תמיד הולכת עם המצפן והמשקפת שלי. אני זוכרת שהציעו לי בטלוויזיה להנחות את תוכנית הבוקר. הייתי בת 28, ולא הבנתי למה הם שולחים אותי, כי היו שם אנשים שהיו לקראת סוף הקריירה שלהם כמו רבקה מיכאלי. אמרו לי שאהפוך את זה למשהו אטרקטיבי, ואז כולם ירצו להיות במשבצת הזאת, וכך היה. גם כאן אני מרגישה שהבאתי אהבה ותשוקה למקצוע. אנשים שכחו שבסוף זו ועדה שכל היום עושה מצוות, זה להיות שליח ציבור אמיתי. אף חוק שהגיע אליי מהמשרדים השונים, לא עבר כפי שהוא. תמיד היו צריכים לבצע שינויים רבים, וזה מה שאני יודעת לעשות. הלוואי ואחזור להיות יו”ר ועדת העבודה והרווחה, זה מה שאני רוצה. כרגע פחות רלוונטי לי להיות שרה”.

אז מה הדבר הראשון שתעשי בכנסת אם תחזרי?
“אני לא רוצה להבטיח הבטחות שאני לא יכולה לעמוד מאחוריהן. יש הרבה נושאים לטפל בהם כמו קצבת הנכות, קצבת הזקנה, סיעוד ועוד. צריך לשבת בצורה מסודרת וארוכה – וללמוד. יש המון נושאים שבוערים בי. יש מעל למיליון גמלאים בישראל, לצד מאות אלפים שלא מסיימים את החודש. אני חייבת למצוא את הפתרון כדי שיחיו בכבוד. זה בלתי נסבל. גם המפלגה וגם אני חייבים לשים אותם בראש סדר העדיפויות, כי אני מרגישה שהם הופקרו. בנוסף יש הצעת חוק פרטית שלי שהיא מחויבות שיש לי למשפחות שייצגתי באסון נחל צפית. זה חוק שבבסיסו נועד לגרום למשרדי הממשלה לקבוע מנגנוני סיוע ופיצוי מהיר ויעיל לעזרת המשפחות שחוו אסון אזרחי. אמשיך עם זה, אני מקווה, בכנסת הבאה”.

מאיפה המודעות הגדולה לנושאים החברתיים, יש לך איזשהו קשר אישי לעניין?
“את השאלה הזאת שואלים אותי גם בכנסים החברתיים לקראת הפריימריז. שואלים אותי למה אין במפלגת העבודה דרוזי או מישהו מהפריפריה, אז אני עונה להם: ‘אני צריכה להיות מהפריפריה כדי לדאוג לאנשים מהפריפריה?’. צריך אנשים עם לב חם, שכל ישר, חמלה והבנה. אנשים שמבינים ששוויון וחוקים זה א’-ב’ במדינה”.

“הכי חשוב זה להגיע להסכמות, ולא לשבור את הכלים ולשחק בכיפופי ידיים”, אומרת רייטן בנימה פייסנית ובטוחה. “יש משהו נכון בלצעוד לאט. יש דברים שאני חייבת להשקיע בהם, והשינוי התודעתי הזה לוקח זמן. אני מוכנה, יש לי זמן ואני לא הולכת לשום מקום”.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״