אני גר מעל קלפי. הבוקר, משעה מוקדמת, תעלה המולה גדולה מהרחוב, שמשיות ובלונים יכסו את הרחבה. פעילים פוליטיים יריבו על כל סנטימטר בנחישות. ממרחק המותר על פי חוק יציצו עלינו פרצופיהם המצולמים של המועמדים, מי מחייך ומי מרצין.
כאדם שזקוק לליווי בקלפי, אני מקווה שלא יישאר אדם אחד עם מוגבלות ללא ליווי, אם זה המחסום בפני מימוש זכותו לבחור. הייתי רוצה שכולם ייכנסו מאחורי הפרגוד, והמלווה יקריא או יסביר להם ככל שיידרש. ואז הם יצביעו על פתק ההצבעה או יקבלו עזרה בהרמתו, בהכנסתו למעטפה, בשלשולו לתיבה.
כמי שיש לו חברים בדיור חוץ ביתי, שאולי כשירים להצביע, אני מקווה שהאפוטרופוסים שלהם יבואו וייקחו אותם להצביע. אסור להותיר אדם ללא יכולת לממש את זכותו לבחור רק משום שהוא במוסד. מידת הכשירות להצביע תלויה באדם עצמו. גם במוסדות למיניהם ישנם אנשים שקוראים על המצב, מבינים אותו. גם להם יש זכות להצביע. החוק אוסר רק על הצבעתו של אדם שמצבו המנטלי לא מאפשר לו להצביע.
ולאחר שקראתי שבוטלו קלפיות בבתי אבות, במיוחד כאלה עם אגף סיעודי, אני מאוד מצר על כך. זו לא אשמת האנשים עצמם, אלא של מי שאיפשר בהצבעות קודמות לבצע עליהם מניפולציות שפגעו בטוהר הבחירות: מטפלים, אנשי צוות, פעילי מפלגות. במדינות אחרות זה לא היה פוסל אותם, אלא את מי שעשה את המניפולציה.
מי ייתן ולכל קלפי, ובמיוחד לקלפיות המונגשות, תהיה כניסה מונגשת. רמפה לכיסא גלגלים היא מחיר צנוע לדמוקרטיה. הלוואי שהמסדרונות והכניסות של חדרי הקלפיות יהיו גדולים מספיק בשביל כיסא הגלגלים הגדול ביותר. שלא “יטרטרו” אנשים עם מוגבלויות: לך לשם, דבר עם ההוא ותחזור אליי. סע למקום אחר. אם הגיע האדם לקלפי, יתכבד חבר הקלפי ויעמול בשביל שיוכל להצביע. לסייע להרים את כיסא הגלגלים מעל מדרגה קטנה. לתת יד למי שנעזר בקביים. לפנות דרך להולך עם הליכון.
בקלפי שמתחת לביתי אני אפילו לא צריך לשלוף את “הכרטיס השקוף”, כרטיס פטור תור. התורים להצבעה מהירים יחסית. אבל במקומות בהם צריך, בבקשה, כבדו את הכרטיס.
אני מתפלל בליבי לא לפגוש שוב את חבר הקלפי שכתנאי להצבעה שלי נדחף מאחוריי ומאחורי המלווה שלי וצפה בכל הליך ההצבעה שלי מאחור. כן, דרש לצפות במה שבחרתי בנימוק של טוהר הבחירות. ואיש לא מחה, כאילו לא זכרו שהבחירות הן חשאיות. אולי מישהו פעם הזהיר אותו ממצב שבו אדם השפיע על בחירתו של אדם עם מוגבלות מאחורי הפרגוד. התנהגותו שיקפה דעה קדומה נגד אנשים עם מוגבלות בכלל, והאמצעי בו בחר היה מטופש. ממילא חלק מהבוחרים מגיעים עם פתק מוכן… לאו דווקא אנשים עם מוגבלות.
אנשים עם מוגבלויות זקוקים מאוד להצביע. זה הקול שלהם, שבכל הימים ובכל הלילות מוחנק ומושתק. בעזרת הקול הזה הם אומרים למועמדים: כך אני חושב על מעשיך ועל דבריך. זה הקול שהייתי רוצה לשמוע היום.
