נושאים קשורים

אחת ולתמיד: מה בעצם ההבדל בין אוטיזם לאספרגר?

פעילת האקלים השוודית גרטה תונברג מתארת את עצמה כאדם עם אספרגר, בעוד שאחרים על הספקטרום האוטיסטי בוחרים לתאר את עצמם כ"אוטיסטים". עושים סדר בהגדרות

אב לאוטיסט ביקש להפחית תשלום מזונות – השופט סירב

האבא ביקש לשלם רק 1,000 שקל בחודש לגרושתו, בטענה כי הוא נכה ולא יכול להתפרנס. השופט חייב אותו לשלם 3,000 שקל בחודש ומחצית מכל ההוצאות הרפואיות

“הפועל שווים”: הכירו את קבוצת הכדורסל הראשונה לאנשים עם מוגבלות

שבעה שחקנים עם מוגבלות שאינן פיזיות ושבעה אוהדי הפועל תל אביב מתאמנים יחד בכל שבוע – ויוצרים קשרים ספורטיביים וחבריים. מקים הקבוצה: "המטרה - להקים ליגה משלנו"

“בזכות הקורס הזה נוכל להשפיע בתקשורת”

14 משתתפים עם מוגבלויות הצטרפו למחזור השני של קורס הסושיאל המיוחד של "ישראל בידור". פעיל ההסברה יוסף חדאד הרצה בפני החניכים: "המוגבלות היא רק הכותרת"



משלחת של אנשים עם מוגבלות תשתתף ב”מצעד החיים” באושוויץ

קבוצת עובדים של חברת "המשקם" יצאה לפולין כדי להשתתף בטקס העוצמתי, המתבצע בהליכה ממחנה ההשמדה הידוע לשמצה – לבירקנאו. "חוויה מעצימה ומרגשת"
ראשיבריאותצעירים, זקוקים למענה נפשי? זה המדריך בשבילכם

צעירים, זקוקים למענה נפשי? זה המדריך בשבילכם

המסמך שגובש על ידי קרן גנדיר, תוכנית "יתד" ופורום הארגונים למען צעירות וצעירים במצבי סיכון, ממפה את המענים הקיימים בתחום הטיפולים הנפשיים

צילום הדמיה: ביגסטוק

קרן גנדיר, תוכנית ״יתד״ (משרד הרווחה והביטחון החברתי וג‘וינט אשלים) ופורום הארגונים למען צעירות וצעירים במצבי סיכון גיבשו יחד מסמך מפורט, אסתטי ונוח לשימוש שמכיל מעני בריאות נפש לצעירים וצעירות.

המסמך כולל סוגים שונים של מענים למצבים נפשיים ולקהילות שונות בתוך החברה הישראלית. אנו מביאים לכם ולכן את המסמך כדי שתוכלו לעשות בו שימוש, עם כמה השגות רק בנושא אחד, והוא נושא טיפול נפשי דרך קופת החולים.

טיפול נפשי נמצא בסל הבריאות מאז הרפורמה בבריאות הנפש שעברה ב-1.7.2015. במסגרת הרפורמה הועברה האחריות הביטוחית והבלעדית על מתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. משמעותו של מהלך זה היא איחוד של רפואת הנפש ורפואת הגוף ויצירת כתובת אחת לאספקת שירותים אלו, שהיא קופות החולים (מתוך האתר של משרד הבריאות).

מכיוון שטיפול נפשי נמצא בסל הבריאות, חשוב לאפשר לא.נשים קודם כל את האפשרות להשתמש בשירות הנ”ל, לפני שמפנים אותם אל טיפול הכרוך בהשתתפות עצמית (נמוכה ככל שהיא תהיה).

בגלל קשיים בשטח, בין היתר זמני המתנה ארוכים מאוד, רוב העו”סים בשטח מפנים ישירות אל מקומות טיפול אחרים, מתוך הבנה שזמני המתנה לא סבירים לטיפול נפשי ייצרו קושי גדול יותר ואין טעם להמתין.

פרקטיקת ההפניה למקורות אחרים היא בעייתית: 1. מערכת בריאות הנפש חושבת בטעות כי הביקוש קטן יותר משהוא בפועל – כי מספר הפונים לא משקף את הצורך האמיתי בשטח. 2. האזרח מפסיד את זכאותו לטיפול כמעט חינמי, עם היטל רבעוני של פחות מ-40 שקלים שנמצא בסל הבריאות.

אז איך כדאי להתנהל מול הקופה כדי לממש את הזכות לטיפול נפשי בלי להמתין זמן ארוך? ראשית כל, לפנות אל הקופה. ברגע שניתן תור עם זמן המתנה בלתי סביר, להתלונן דרך קבילות הציבור של משרד הבריאות. https://www.gov.il/he/service/national-health-insurance-law-complaint-submission

הקבילה היא תהליך פשוט שמצריך מילוי טופס מקוון. יש ארגונים כמו עמיתים לזכויות (https://amitim4u.org.il/) שיכולים לספק תמיכה בתהליך הגשת התלונה. הגשת התלונה מאפשרת שני דברים: 1. עבור המתלונן או המתלוננת היא מאפשרת קבלת תור מהיר יותר ללא זמן המתנה בלתי סביר. 2. הקבילה נותנת למשרד הבריאות תמונת מצב ראליסטית על העומסים שיש בשטח ומאפשרת הפניית משאבים לאזורים הבעייתיים.

ברשימה שתוכנית יתד הפיקה יש גם קישורים אל מרפאות בריאות הנפש של הקופה, בנוסף להרבה גורמים נוספים שמספקים תמיכה נפשית.

המסמך של תוכנית יתד

אמיר שטיין, יליד 1996, הוא כותב ומרצה, בעל ערוץ יוטיוב חינוכי, מתמודד נפש, יוצא החברה החרדית, טרנסג'נדר א-בינארי וסטודנט לספרות ופילוסופיה יהודית.

כתבות אחרונות