נושאים קשורים

אחת ולתמיד: מה בעצם ההבדל בין אוטיזם לאספרגר?

פעילת האקלים השוודית גרטה תונברג מתארת את עצמה כאדם עם אספרגר, בעוד שאחרים על הספקטרום האוטיסטי בוחרים לתאר את עצמם כ"אוטיסטים". עושים סדר בהגדרות

אב לאוטיסט ביקש להפחית תשלום מזונות – השופט סירב

האבא ביקש לשלם רק 1,000 שקל בחודש לגרושתו, בטענה כי הוא נכה ולא יכול להתפרנס. השופט חייב אותו לשלם 3,000 שקל בחודש ומחצית מכל ההוצאות הרפואיות

“הפועל שווים”: הכירו את קבוצת הכדורסל הראשונה לאנשים עם מוגבלות

שבעה שחקנים עם מוגבלות שאינן פיזיות ושבעה אוהדי הפועל תל אביב מתאמנים יחד בכל שבוע – ויוצרים קשרים ספורטיביים וחבריים. מקים הקבוצה: "המטרה - להקים ליגה משלנו"

“בזכות הקורס הזה נוכל להשפיע בתקשורת”

14 משתתפים עם מוגבלויות הצטרפו למחזור השני של קורס הסושיאל המיוחד של "ישראל בידור". פעיל ההסברה יוסף חדאד הרצה בפני החניכים: "המוגבלות היא רק הכותרת"
הסתדרות 480-100

משלחת של אנשים עם מוגבלות תשתתף ב”מצעד החיים” באושוויץ

קבוצת עובדים של חברת "המשקם" יצאה לפולין כדי להשתתף בטקס העוצמתי, המתבצע בהליכה ממחנה ההשמדה הידוע לשמצה – לבירקנאו. "חוויה מעצימה ומרגשת"
ראשיחדשות"רק הורים שידם משגת מסוגלים לשלם על משלבת"

“רק הורים שידם משגת מסוגלים לשלם על משלבת”

ארגוני זכויות לילדים עם מוגבלות מתריעים בפני הממשלה החדשה על המצוקה בתחום התומכות החינוכיות ומציעים פתרונות אפשריים

בית ספר, מערכת החינוך (אילוסטרציה). צילום: BigStock, k.samurkas
בית ספר, מערכת החינוך (אילוסטרציה). צילום: BigStock, k.samurkas

ארגונים הפועלים למען תלמידים עם מוגבלות דורשים שיפור בתנאי ההעסקה של התומכות החינוכיות (משלבות). הדרישה מוצגת במכתב ששלחו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לחברי הממשלה החדשה בתחומי החינוך והאוצר ולמרכז השלטון המקומי.

כ-25,000 תלמידים במערכת החינוך זכאים לליווי אישי של סייע/ת, סייע/ת רפואית או משלב/ת, אך מרביתם הגדול לא מקבל זאת כלל, ומי שכן – מקבל סיוע באופן חלקי בלבד. מרבית התלמידים צריכים סיוע חינוכי כדי להמשיך וללמוד תוך ניהול מצבים חברתיים קשים, להימנע מפגיעות, הצקות ולעיתים רחוקות גם התעמרות. בשל המחסור הגדול, חלק מהתלמידים נאלצים להישאר בבית בהיעדר פתרון הולם למצבם.

בארגונים כמו איל”ן, קואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אלו”ט, “אותי”, “קשר”, “ביחד” ועוד טוענים כי למעט שינוי בהסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2014 בנוגע לזהות המעסיק (הרשות המקומית ולא קבלן) וסוג ההעסקה, לא השתנה דבר מבחינת הגדרות התפקיד, דרישות התפקיד, המקצועיות הנדרשת ותנאי השכר.

אין חקיקה מוסדרת

ועדת החינוך של הכנסת נדרשה לדון בעבר בנושא זה לאחר הגשת הצעת החוק של שר הרווחה הנוכחי, יעקב מרגי (ש”ס), שכיהן בעבר כיו”ר ועדת החינוך בכנסת. “לא עוד דופק ותעודת זהות כתנאי כשירות להיות סייעת”, הסביר חה”כ מרגי בדיון. “צריך להכשיר את הסייעות לתת מענה לילדים בצורה הבסיסית ביותר, ולאחר מכן בצורה פרטנית”. לדבריו, “הסייעת תופסת מקום נכבד בטיפול בילדים, לפעמים יותר מהגננת או המטפלת”.

לדבריו אלו הצטרפו גם מיכל מנקס, סמנכ”לית חינוך רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי ונועה בן ארי, היועצת המשפטית של המרכז, שאמרו בדיון בכנסת כי מקצוע הסייעת צריך להיות פרופסיה, וטענו כי הצעת החוק תואמת את עמדותיהם. עם זאת, הן ציינו כי הן חוששות שיהיה בלתי אפשרי לעגן זאת בחקיקה, בגלל מורכבות הנושא. מנקס ובן ארי הסכימו שהמדינה חייבת להתערב בסוגיית השכר.

לארגונים החינוכיים נודע כי בימים אלו מתקיימות שיחות מו”מ בנוגע לכל תפקידי הסייעות בחינוך, גנים, מסגרות חינוך מיוחד, משלבות וסייעות רפואיות, אך במקום להתאים את התנאים של התומכות החינוכיות המשלבות לדרישות מהן, ואף לייצר תנאים המעודדים תעסוקה איכותית, עולה כי זהו התפקיד היחיד שמשרד האוצר ומרכז השלטון המקומי מסרבים לשפר את תנאי ההעסקה והשכר של המועסקות בו.

מה הפתרונות האפשריים?

הארגונים מציעים מספר פתרונות מידיים לסוגיות הקשות והמחסור בתומכות חינוך לתלמידים עם מוגבלות. חלק מהצעדים הדרושים לפתרון הבעיה, לתפיסתם: תיקון הגדרת תפקיד תומכות החינוך, העלאת השכר, הכרה בוותק בין הרשויות המקומיות, השוואת מענקים ותנאים הניתנים לכלל הסייעות בצהרונים ובקייטנות. כמו כן, הארגונים החינוכיים הציעו מתן הכשרות ייעודיות לתומכות החינוך עבור תלמידים עם מוגבלות ספציפית, תמריצים ומעניקים, הוספת שעות להדרכה והנחייה בתשלום, מנגנון החלפת היעדרויות של ימים וחופשות ועוד.

כפי שהוצע בעבר בדיונים בכנסת, הארגונים מציעים להפוך את תפקיד תומכות החינוך לפרופסיה, דבר שעשוי להעניק כבוד ויוקרה למקצוע, שידרוש מעתה הכשרה וליווי שוטף. עוד הציעו כי יש להעביר את האחריות על תומכות החינוך המשלבות מהשלטון המקומי למשרד החינוך, ולהפוך אותן לחלק מהצוות החינוכי. עוד הוצע כי יתאפשר לסטודנטים לחינוך לעבוד כתומכים, להכיר במשרה כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים ואף להוסיף אנשים המשרתים בשירות לאומי/אזרחי או שנת שירות לתפקיד.

“יש צורך שמשרד האוצר יכיר בבעיה ובצורך לתת מענים כלכליים הולמים, וכי משרדי החינוך והפנים, הסתדרות המעוף ומרכז השלטון המקומי יתמכו בקידום פתרונות דחופים למצב בשטח”, כתבו הארגונים במכתב לחברי הממשלה. “יש לאפשר מעורבות של ארגונים והורים מובילים בתחום של זכויות תלמידים עם מוגבלויות בחינוך. כיום, בפועל, הדרישות מהתומכת החינוכית המשלבת הן כאלו שאת הפער בין התשלום של הרשות ל’סייעת’, ולמה שיש צורך בפועל לתת לתלמידים כדי שהשילוב יצליח, משלמים רק הורים שידם משגת”, נכתב.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות