פרסום ראשון: סגנית שרת האוצר, מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), הגישה באמצעות חברי סיעתה (ח”כ אוהד טל וח”כ משה סולומון) הצעת חוק להקמת צוותי התערבות במשבר, כפי שהוסכם והובטח בהסכמים הקואליציוניים, שפורסמו לראשונה ב”שווים”.
הצעת החוק מגיעה על רקע אירועים רבים שהתרחשו במהלך טיפולם של כוחות הביטחון בקריאות מצוקה של אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם. בחלק מהמקרים כוחות הביטחון משתמשים באלימות כדי לנסות ולהשתלט על אנשים עם מוגבלות, ובמקרים חריגים ונדירים אף פוצעים אותם או גורמים למותם.
אחד המקרים הזכורים הוא מותו של יהודה בידאגה בן ה-24, שיצא לרחוב עם סכין. בני המשפחה הזמינו את המשטרה כדי שיעזרו להם לעצור אותו, ובפועל, לאחר שאיים על אחד השוטרים עם סכין, מצא את מותו. “במדינת ישראל כיום, מערך שירותי הטיפול במשברים נפשיים בקהילה לוקה בחסר גדול. עבור אדם המתמודד עם משבר נפשי אקוטי אין כל מענה – עבורו ועבור בני משפחתו”, נכתב בהצעת החוק של סגנית השר, שמגוללת את הבעיות הרבות במערך בריאות הנפש בישראל ומצבם הקשה של מתמודדי הנפש.
העומסים במערכת האשפוז גורמים למחדלים
בין היתר נכתב בהצעת החוק כי ישנם עומסים כבדים על שירותי האשפוז בתחום בריאות הנפש, ומתמודדי נפש רבים הדורשים להתאשפז כדי לשמור על שלומם, נדחים מפאת חוסר מקום. כמו כן, הנפקת האישורים לאשפוז מצריכה התמודדות עם ביורוקרטיה רבה. סיבות אלו גורמות למשפחות של אנשים עם מוגבלות ומתמודדי נפש להיאלץ להזמין את צוותי המשטרה כדי לטפל באירועי אלימות, כשהאחרונים לא מוכשרים כלל להתמודדות איתם.
לפי הצעת החוק, גם שירותי מד”א לא יכולים לספק את הכלים המתאימים ל-20,000 קריאות בשנה לצורך התערבות על רקע נפשי, כשההנחה היא שיש הרבה יותר קריאות שמרביתן כלל לא נענות.
בזבוז משאבים וחוסר יעילות
חברי הכנסת שניסחו את החוק טוענים כי יש בעיות חריפות בהתמודדות עם אנשים עם מוגבלות בישראל. למשל, המערך הטיפולי הקיים אינו זמין בכל שעות היום, הנתונים הקליניים מפוזרים בין גורמים שונים ומקשים על סיוע אפקטיבי, המערך הטיפולי לא מעניק טיפול בסביבה המוכרת והביתית של המטופל אלא בבידוד מהקהילה, והוא לא מספק מענה לאנשים שאינם מאובחנים ומאותגרי טיפול.
בנוסף, על פי הנטען, יש בזבוז וחוסר יעילות ניכר בשימוש במשאבים ציבוריים, ובכלל זה העסקת יתר של המשטרה, מד”א, תיקי סרק במערכות התביעה ובתי המשפט, אשפוזים שיכולים היו להימנע ועוד מחדלים. רק לפני שנה, במהלך דיון בוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, נחשף כי 35 שוטרים בלבד הוכשרו עד כה לזהות אנשים עם מוגבלות ולהתמודד איתם בשטח.
נשיא המדינה לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין, הקים את הוועדה הבין-משרדית לטיפול בהתמודדות כוחות אכיפה וביטחון עם אנשים עם מוגבלות, ללא השתתפות משטרת ישראל. מהלך זה הביא לביקורת רבה מצד אנשים עם מוגבלויות ופעילי זכויותיהם. למרות זאת, אחת ההמלצות של הוועדה הייתה הקמת צוותי התערבות במשבר ברגע של קריאה או תלונה לכוחות הביטחון הנוגעת לאנשים עם מוגבלות.
מדובר על צוותים מקצועיים בפריסה ארצית, שייתנו מענה ראשוני לצד הנפגע, שיתווכו בין המטופלים לבין גורמי האכיפה, יסייעו בפנייה לפתרונות טיפוליים, ייעצו לגורמי האכיפה בעת תקריות עם אנשים עם מוגבלות ועוד.
איך זה יעבוד?
הצעת החוק תגיע לוועדת הבריאות של הכנסת, ומי שיהיה אחראי על הקמת צוותי המשבר בתוך 90 יום מאישור הצעת החוק הוא שר הבריאות, ממלא מקומו של השר המפוטר אריה דרעי. זאת ועוד, יוקם מוקד חירום טלפוני שיהיה זמין 24/7 עם מוקדנים מוסמכים שיעברו הכשרה מקצועית של 60 שעות לטיפול במקרים מסוג זה. המוקד יקבל שיחות מאזרחים, מוקדי החירום בישראל (מד”א, משטרה) וממחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.
הצעת החוק מדברת על כך שהצוות יהיה רב תחומי ומקצועי והוא יורכב מפסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, אח עם הכשרה בתחום בריאות הנפש, נרקולוג ושוטר. בכך, לטענת מגישי ההצעה, יהוו צוותי ההתערבות ככתובת הראשית והבלעדית להתערבות במצבי משבר ובמצבי חירום, כשנדרשת התערבות בטווח זמן קצר (לעיתים בעקבות הידרדרות, או באופן בהול בעקבות אירוע חריג). בסיום ההתערבות, הצוות יפיק דוח מפורט הכולל הכוונה להמשך הטיפול.
צוותי ההתערבות במשבר יהיו “הגורם המתערב” שיתווך בין מי שנקלע למשבר למערכות המטפלות (משטרה, מד”א, גורמי רווחה ועוד) לצורך קבלת טיפול הולם. “צוות ההתערבות במשבר יפעל למנוע הסלמה מסכנת חיים, או כזאת המנתבת לפתרונות לא רצויים כמו כפייה או קרימינליזציה. הצוותים יתנהלו בגישה פרואקטיבית, המונעת הידרדרות של המתמודד וסביבתו, יספקו מענה טיפולי רך במקום גישה של אכיפה פלילית כיום ורק במקרים חריגים – התערבות משפטית”, נכתב בהצעת החוק.
“מערך של צוותי התערבות במשבר הפועל 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע יחזק ויבסס את המענה בקהילה ולא בבתי החולים, יתרום למניעת אשפוזים ולמתן מענה למשבר בקהילה, יבטיח יחס אמפתי למטופל ומשפחתו ויעשה שימוש באמצעים של התערבות במשבר וכלים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים שנמצאו כמועילים”, נכתב עוד. “נוסף על כך, מערך שכזה ימעיט את השימוש באמצעי כפייה ויביא להימנעות משימוש בערוץ הפלילי, תוך התחשבות ברקע החברתי והתרבותי של האדם במשבר ושל בני משפחתו”.
חשוב לציין כי נכון לעתה הצעת החוק לא מגובה בתקציב המיועד להקמת הצוותים האלה. התקציב ייקבע בעתיד, כמו גם התקנות לחוק, שיעברו בייעוצו של שר הרווחה והביטחון החברתי ולא רק על ידי שר הבריאות.
איך זה עובד בעולם?
מדינות רבות אימצו את הקמת צוותי התערבות במשבר בקרב אנשים עם מוגבלות. במדינת טנסי בארה”ב צוותים אלו פועלים בשיתוף פעולה בין המשטרה, הקהילה, שירותי הבריאות והסנגוריה. במדינת ניו יורק ובאוסטרליה פועל “צוות משברי נייד” המספק שירותים פסיכיאטריים ניידים לטיפול יעיל ומהיר באירועים מסוג זה.
באנגליה בוצע פיילוט שכלל שימוש ברכבים ייעודיים המופעלים על ידי המשטרה וגורמי בריאות הנפש, הוקם חדר בקרה מאויש בגורמים רפואיים מוסמכים, וכן הותקן קו טלפון הפועל ברציפות ומתופעל על ידי אחיות בתחום בריאות הנפש. בהולנד מונחים כוחות השיטור לפנות לקבלת סיוע מגופי בריאות הנפש במקרה הצורך, וכן מופעל אמבולנס פסיכיאטרי המסיע את המטופלים וצוותיהם בצורה בטוחה ויעילה לאשפוז. מחקרים שנערכו על פעילות צוותי המשבר באנגליה ובארצות הברית הראו כי הם אכן מובילים להתמודדות יעילה ונבונה יותר עם אנשים עם מוגבלות.
