התקלות והקשיים הרבים שהביאה איתה הרפורמה בחינוך המיוחד באים לידי ביטוי גם בירידה בשיעור הילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במסגרות רגילות עם סייעת אישית. דוח מיוחד שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה כי על אף הרפורמה שהייתה אמורה לעודד שילוב, אחוז הילדים המשולבים ירד בשנת הלימודים הנוכחית ל-59% מכלל ילדי החינוך המיוחד במערכת החינוך. 41% הנותרים הם ילדים שלומדים בחינוך המיוחד הקלאסי (מוסדות חינוך מיוחד וכיתות קטנות).
למעשה, כבר שש שנים שהשילוב עומד במקום ואפילו נסוג מעט. בשנת 2016-2017 עמד שיעור הילדים המשולבים על 60%. בשנים הבאות עלה שיעורם ל-61%, ואילו השנה חלה ירידה ל-59%. קבוצה זו כוללת תלמידים הזכאים לסל שילוב מוסדי ותלמידים הזכאים לסל שילוב אישי.
הנתונים נאספו לקראת דיון שאמור היה להתקיים היום (שלישי) בנושא מערכת החינוך המיוחד בוועדת החינוך של הכנסת, אולם נדחה ברגע האחרון. הסיבה לדחייה: יו”ר הוועדה, חבר הכנסת יוסף טייב (ש”ס), הודיע שאינו חש בטוב. בדיון היה אמור להשתתף גם שר החינוך החדש יואב קיש (ליכוד).
למרות הירידה בשילוב, הדוח מצביע דווקא על עלייה בהעדפה של הורים לשלב את ילדיהם במסגרות רגילות. השנה בחרו 42% מהם בשילוב עבור ילדיהם, לעומת 35% בשנת 2020. 57% מההורים העדיפו לשלוח את ילדיהם בשנת הלימודים הנוכחית למסגרות החינוך המיוחד הקלאסי, בהשוואה ל-64% ב-2020.
השנה עומד מספר ילדי החינוך המיוחד הכללי על כ-293 אלף תלמידים, מתוכם 121 אלף תלמידים במסגרות חינוך מיוחד קלאסיות וכ-172 אלף תלמידים משולבים. משנת 2005 ועד היום (17 שנים) זינק שיעור תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים במערכת החינוך כמעט פי שניים – מכ-6% מהתלמידים בשנת 2005 לכ-12% נכון לעכשיו. לפי הדוח, תקציב החינוך המיוחד גדל מ-2015 ועד היום ב-68% – מ-9.5 מיליארד שקלים ל-16 מיליארד.
גם נתונים של עמותת אלו”ט בנוגע לתלמידי חינוך מיוחד על הרצף האוטיסטי מצביעים על נסיגה בשילוב. במכתב שהעבירו לחברי הוועדה לקראת הדיון מציינים באלו”ט כי על פי נתוני משרד החינוך עצמו, כפי שנותחו ועובדו על ידם, בוועדות הזכאות והאפיון שהתקיימו בשנים 2021-2022 שיעור התלמידים עם אוטיזם ששולבו במסגרות החינוך הכללי ירד – מ-34% ל-31%. לטענתם, נרשמה עלייה גם בהעדפת ההורים למסגרות החינוך המיוחד הקלאסיות, וזאת בניגוד לנתונים של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת.
“מערכת החינוך הכללי נעדרת מוכנות לשילוב ולהכלת תלמידים עם מוגבלות בכלל ואוטיזם בפרט”, נכתב במכתב שהועבר לוועדה. “צוותי ההוראה אינם מסוגלים להתמודד עם כיתות בעלות מספר גבוה של תלמידים משולבים, והדבר אף מוביל לשחיקת הצוותים”.
עוד ציינו באלו”ט את המחסור הקשה בשטח של מטפלים פרא רפואיים. “לא רק שתלמידי השילוב אינם זוכים לשירותי חינוך מיוחדים הולמים ואיכותיים במסגרות החינוך הכללי, אלא שבמקרים רבים הם אינם זוכים לשירותים אלו כלל”, קובעים בעמותה. עוד דיווחו כי מדי שנה מתווספים אלפי תלמידים על רצף האוטיזם למערכת החינוך, כאשר נכון להיום יש גידול של 19% בשנה בממוצע במספרם, והוא עומד כיום על 37 אלף תלמידים.
במוקד הדיון שיתקיים במועד חדש: תוצאות הרפורמה והקשיים הרבים
במהלך הדיון, שכאמור נדחה ויתקיים במועד חדש, היו אמורים שר החינוך וחברי הוועדה לבחון את תוצאות הרפורמה בחינוך המיוחד והמסקנות שעלו מאז יצאה לפועל. בנוסף, צפוי היה הדיון לעסוק בקשיים הרבים שעולים מהשטח ביישום הרפורמה, כולל מחסור גדול בכוח אדם ובטיפולים פרא רפואיים, וכיצד בכוונת משרד החינוך לפעול כדי לתת להם מענה, כולל תיקוני חקיקה במידה שיידרשו.
אורית גור כהן ואביגיל סאמי, יושבות ראש ארגון מנהלי בתי הספר, הגישו מסמך לחברי הוועדה ולשר החינוך, בו הן כותבות כי בשל גידול אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים נדרש מענה מהיר ובנייה של עוד בתי ספר לחינוך מיוחד. במצב הנוכחי, מדווחות השתיים, קיים מחסור חמור במסגרות, ותלמידים נאלצים לנסוע נסיעות ארוכות לבתי הספר הכוללניים – מה שמוליד גם שיבוצים לא מותאמים לילדים.
בנוסף, טוענים מנהלי בתי הספר כי שיבוץ תלמידים במסגרות צריך להיות בשיתוף מנהל בית הספר, וכי יש להוסיף תקציב לבתי הספר הרגילים שמשלבים תלמידים עם צרכים מיוחדים ולצמצם את מספר התלמידים בכיתות הרגילות, כדי שתלמידים עם מוגבלות ישולבו טוב יותר. כמו כן, לדבריהם יש להעלות את שכר הסייעות והמטפלות במסגרות (נושא שמדובר כבר שנים רבות), ובנוסף לערוך הכשרות והדרכות לכלל המורות והמורים גם בתחום החינוך המיוחד; בין השאר על ידי הכנסת פרקים בנושא זה בתוכנית הלימודים של הסטודנטים להוראה.
