מערכת “שווים” מוצפת בשנה האחרונה בפניות של הורים שילדיהם אינם מקבלים את הטיפולים הפרא רפואיים שלהם הם נזקקים ומגיעים להם על פי חוק. עכשיו, מחקר חדש של אלו”ט מציג נתונים מספריים – והמציאות, מתברר, גרועה אפילו יותר ממה שחשבנו.
המחקר בדק 16,710 ילדים על הרצף האוטיסטי בגילאי 7-18 (כיתות ב’ עד י”ב), מבוטחי קופות החולים הגדולות – כללית ומכבי. ילדים אלה זכאים לקבל שלושה טיפולים בתחומי הפסיכולוגיה, הריפוי בעיסוק והפיזיותרפיה, אלא שבפועל זה פשוט לא קורה. לפי ממצאי המחקר, 85% מהילדים באזור המרכז לא מקבלים את סל הטיפולים המגיע להם. בפריפריה המצב קשה עוד יותר: לפי המחקר, 90% מהילדים האוטיסטים באזורים אלה לא מקבלים את כל הטיפולים שבסל.
את הסיבה ההורים כבר מכירים, אבל פתרון עדיין לא נראה באופק. “יש מחסור גדול מאוד במטפלים פרא רפואיים”, מסביר עו”ד מיכאל זץ מאלו”ט. “חסרים הרבה מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, והתוצאה של זה היא חוסר נגישות לשירותים הרפואיים הכי בסיסיים לילדים האלה”.
עוד 2,500 תלמידים על הרצף מדי שנה
המחקר גם ביקש לבדוק עד כמה משמעותית העלייה במספרם של תלמידים על הרצף שלומדים במערכת החינוך. הנתונים, המתייחסים לשנים 2015 עד 2022, מצביעים על זינוק חד: בעוד שבשנת 2015 היו במערכת כ-12,500 ילדים אוטיסטים, ב-2016 היו כבר 15,000 ילדים כאלה, והגרף המשיך לעלות דרמטית גם בשנים הבאות. “למעשה כמעט בכל שנה מתווספים למערכת החינוך כ-2,500 תלמידים על הרצף”, מספר עו”ד זץ, “כשבשנת 2022 היו כבר מעל 30,000 ילדים אוטיסטים במערכת”.
מה המצב מבחינת חלוקה לאזורים? נתוני שנת 2021 הנוגעים לגני תקשורת (גנים לילדים על הרצף) מלמדים כי התפוסה בגנים אלה באזור המרכז היא מקסימלית. לעומת זאת, באזור הצפון התפוסה חלקית. בחלוקה לפי ערים, ירושלים היא העיר בה התפוסה בגני התקשורת הכי נמוכה, בעוד שבתל אביב היא הכי גבוהה. חיפה נמצאת ברשימה הכי קרוב לתל אביב.
למרות הרפורמה, שיעור המשולבים לא עלה
לפני כשלוש שנים נכנסה לתוקף הרפורמה בחינוך המיוחד, שנחקקה בתקופתו של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט. אחד הדברים שביקשה הרפורמה להשיג הוא עלייה במספר תלמידי החינוך המיוחד המשולבים במסגרות רגילות. המחקר של אלו”ט מראה שמאז הרפורמה לא נרשמה התקדמות בנושא. ב-2019, עוד לפני שהתחילה, עמד שיעור הילדים האוטיסטים המשולבים בבתי הספר על 35% ובגני התקשורת על כ-25%. בשנת 2021 נרשמה ירידה בהשתלבות בבתי הספר בשיעור של 2% ובגני התקשורת הייתה ירידה חדה אף יותר של 5%. ב-2022 רואים שהגרף פחות או יותר התייצב, כשבבתי הספר ההשתלבות עלתה חזרה ל-35% ובגני התקשורת ל-20% – עדיין נמוך מנתוני 2019.
פרמטר נוסף שנבדק הוא צריכת שירותים המסופקים לילדים ובוגרים על הרצף, הכוללים טיפולים יומיומיים, שירותים קהילתיים וגם דיור, לפי סוגי הרשויות בהן הם מתגוררים. הרשויות חולקו לרשויות יהודיות ומעורבות (יהודים וערבים) ולמגזרים האחרים. לפי הממצאים, ברשויות היהודיות והמעורבות צריכת שירותים אלה גבוהה יותר מפי שניים מאשר במגזרים האחרים.
ברשויות היהודיות והמעורבות הצריכה בגילאי 0-3 היא מעל 60%, בעוד במגזרים האחרים הצריכה בממוצע לא מגיעה אפילו ל-30%. נתונים אלו מתאזנים מעט כשמדברים על טווח גילאים רחב יותר, אך גם כאן הרשויות היהודיות והמעורבות הן אלו שצורכות יותר. בגילאי 4-21 הצריכה של שירותים ברשויות היהודיות והמעורבות עמדה על 30%, בעוד שבמגזרים האחרים היא הייתה פחות מ-20%.
לתת את הדעת על הגידול הדרמטי במספר האוטיסטים
הפערים גדולים עוד יותר כשמסתכלים על האנשים הבוגרים על הרצף – מגילאי 22 ומעלה. בעוד שברשויות היהודיות והמעורבות שבראש הרשימה הצריכה עומדת על 50%, במגזרים האחרים הצריכה היא קצת יותר מ-10%.
לנוכח הממצאים האלה, באלו”ט ממליצים לממשלה לתת את הדעת על הגידול הדרמטי במספר הילדים המאובחנים על הרצף בישראל, בין השאר בהיבטים טיפוליים ותקציביים. בעמותה ממליצים על כמה מהלכים שמטרתם לשפר את מצב אוכלוסייה זו. בין ההמלצות: להגדיל את הכלים ואת השירותים הניתנים לה, בדגש על הפריפריה, ולספק אמצעים שיקלו עליה לממש אותם, וכן להגדיל את התמיכה התקציבית באמצעות תקצוב המערכת בסכומים גבוהים הרבה יותר.
