נושאים קשורים

אחת ולתמיד: מה בעצם ההבדל בין אוטיזם לאספרגר?

פעילת האקלים השוודית גרטה תונברג מתארת את עצמה כאדם עם אספרגר, בעוד שאחרים על הספקטרום האוטיסטי בוחרים לתאר את עצמם כ"אוטיסטים". עושים סדר בהגדרות

אב לאוטיסט ביקש להפחית תשלום מזונות – השופט סירב

האבא ביקש לשלם רק 1,000 שקל בחודש לגרושתו, בטענה כי הוא נכה ולא יכול להתפרנס. השופט חייב אותו לשלם 3,000 שקל בחודש ומחצית מכל ההוצאות הרפואיות

“הפועל שווים”: הכירו את קבוצת הכדורסל הראשונה לאנשים עם מוגבלות

שבעה שחקנים עם מוגבלות שאינן פיזיות ושבעה אוהדי הפועל תל אביב מתאמנים יחד בכל שבוע – ויוצרים קשרים ספורטיביים וחבריים. מקים הקבוצה: "המטרה - להקים ליגה משלנו"

“בזכות הקורס הזה נוכל להשפיע בתקשורת”

14 משתתפים עם מוגבלויות הצטרפו למחזור השני של קורס הסושיאל המיוחד של "ישראל בידור". פעיל ההסברה יוסף חדאד הרצה בפני החניכים: "המוגבלות היא רק הכותרת"
הסתדרות 480-100

משלחת של אנשים עם מוגבלות תשתתף ב”מצעד החיים” באושוויץ

קבוצת עובדים של חברת "המשקם" יצאה לפולין כדי להשתתף בטקס העוצמתי, המתבצע בהליכה ממחנה ההשמדה הידוע לשמצה – לבירקנאו. "חוויה מעצימה ומרגשת"
ראשיאנשים עם מוגבלויותהכירו את הסטארט-אפים הרפואיים שיצר נוער עם מוגבלות

הכירו את הסטארט-אפים הרפואיים שיצר נוער עם מוגבלות

צעירים עם ובלי מוגבלות מהמגזר היהודי והערבי יצרו יחד שורה של מוצרים חדישים בתחום הפארמה בחממה של חברת "טבע": "הדור הבא של הטכנולוגיה הרפואית"

המשתתפים בתוכנית הביו-טק. צילום: אלעד מלכה
המשתתפים בתוכנית הביו-טק. צילום: אלעד מלכה

שילוב מיוחד של בני נוער עם ובלי מוגבלות מהמגזר היהודי והערבי חברו יחד לחממה טכנולוגית וחדשנית, שלא הייתה מביישת את טובות מחברות ההייטק הישראליות בתחום החידושים הרפואיים. ממשקפיים מיוחדים לעיוורים ועד בגדים שעוקבים אחרי מדדים רפואיים – רעיונות גדולים שנוצרו בעקבות שיתוף הפעולה התמודדו על פרס המקום הראשון במיזם.

תוכנית “ביו-טק הדור הבא 3.0” היא מיזם ייחודי שמשלב בין בני נוער עם ובלי מוגבלות מהחברה היהודית והערבית, במסגרתה הם מפתחים סטארט-אפים בתחומי הפארמה והפתרונות הרפואיים. “המטרה היא לשלב ולהכיל בני נוער עם מוגבלות עם בני נוער מהחברה הערבית, בנוסף לבני נוער של עובדי ‘טבע'”, אמרה מנהלת התוכנית, מיכל חומסקי. את התוכנית מפעילה עמותת יוניסטרים בתמיכת חברת “טבע”, ובליווי של עמותת נגישות ישראל.

כ-150 בני נוער שחולקו לשש קבוצות השתתפו בתוכנית, ופיתחו יחד במשך שלושה חודשים מיזמים שאמורים לפתור בעיות בעולמות הרפואה והמוגבלות. במהלך העבודה על המיזמים ליוו את המשתתפים מדריכות מ”יוניסטרים” ומנטורים עסקיים מחברת “טבע”. “המדריכות נכחו בכל המפגשים של הקבוצות והכווינו אותם, והמנטורים העסקיים הצטרפו למפגשים אחת לחודש ונתנו ייעוץ לפיתוח העסקי”, הסבירה חומסקי.

המיזמים בתכנית היו מגוונים והתחרו בשלוש קטגוריות: חדשנות, היתכנות עסקית ופרזנטציה. המיזמים שהתמודדו על המקום הראשון היו: משקפיים חכמים לעיוורים שמזהירים אותם מפני מכשולים, תרופה ללא טעם שניתן להוסיף לה טעם אחר לבחירת הנוטל, בגדים עם חיישנים הבודקים מדדים בריאותיים, זריקה בצורת פרפר, מדד של מרכיבי אוכל לאנשים אלרגניים ואפליקציה המספקת מידע על זכויות המשתמשים בתרופות.

המיזמים הוצגו בפני צוות שופטים שכלל בכירים מעולמות העסקים והבריאות, אשר דירגו אותם ובחרו את הטובים ביותר. בין השופטים: פרופ’ סיגל סדצקי מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת”א, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, קלמן שחם, מייסד ושותף באלטשולר שחם, ליאור בונפיס, נשיא פיליפס ישראל, פרופ’ דוד מרגל, המנהל הרפואי של בית החולים רפאל, בן כהן גזית, מנכ”ל Headovations, ופרופ’ רונית סצ’י פאינרו, יו”ר המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב ודירקטורית בחברת טבע.

המשתתפים בתוכנית הביו-טק. צילום: אלעד מלכה
צוות השופטים. צילום: אלעד מלכה

“רעיונות נוספים לפיתוח”

איידן גלבר, נערה על הרצף שמשתתפת בתוכנית, ואחת המפתחות של המשקפיים שמזהירים מפני מכשולים לעיוורים, פיתחה את המיזם בקבוצה של 20 בני נוער – 10 יהודים ו-10 ערבים. ארבעה מחברי קבוצתה הם על הרצף האוטיסטי, והשאר היו ללא מוגבלות. הקבוצה של גלבר זכתה במקום הראשון בתחרות. “זכינו בתואר ההיתכנות העסקית הטובה ביותר”, סיפרה. “אנחנו יכולים להציע את המיזם לתוכניות אחרות, ולהמשיך לפתח את המשקפיים”. הוסיפה.

במסגרת התוכנית, נפגשו חברי הקבוצה פעם בשבוע בזום, ופיתחו יחד את המשקפיים. “המדריכה שלנו אמרה לנו לחשוב על דברים בעולם המוגבלות, ועל בעיות שקיימות – וחשבנו על המשקפיים”, מסביר גלבר. הדרך לחשיבה על המשקפיים לא הייתה פשוטה: “כל אחד מהקבוצה זרק רעיון – אחד אמר מקל מיוחד, אחר אמר חיישן תנועה. בסוף אני חשבתי על המשקפיים”, היא מסבירה.

זה המיזם הראשון שאיידן מפתחת, אבל מבחינתה הוא ממש לא האחרון. “יש לי רעיונות נוספים שאני חושבת לפתח גם בתחום המוגבלות וגם בתחום הרפואה”, היא טוענת.

הגיוון האנושי תרם ליצירה

התוכנית המיוחדת סיימה כבר שלושה מחזורים של יוזמות צעירות. המחזור הראשון הותנע על ידי “טבע” בתקופת הקורונה, ויועדה לילדי הצוותים הרפואיים של החברה כפעילות פנאי בימים הקשים, שעל הדרך גם מבססת את הדור הבא של המדענים הרפואיים. “אני וד”ר ערן הררי חשבנו על פתרון לתקופה ויצרנו את הפרויקט יחד”, סיפרה חומסקי. “כל התוכנית הייתה וירטואלית, בגלל המגפה, והילדים פיתחו סטארט-אפים משלהם”.

כשראו בחברה את הצלחת התוכנית, החליטו להרחיב אותה גם לבני נוער עם מוגבלות ומהחברה הערבית, ולשם כך חברו גם לעמותת יוניסטרים ונגישות ישראל. “השילוב של בני נוער מכל המגזרים יוצר גיוון אנושי שיכול לפתח דברים חדשים ומיוחדים שכל מגזר בנפרד לא היה יכול לחשוב עליהם”, מוסיפה חומסקי.

“נגישות לטיפולים ולתרופות איכותיות מתקדמות ובנות השגה היא אחד מהאתגרים הגדולים של ימינו, ואף עומדת בליבת האסטרטגיה של ‘טבע’, שייעודה לשפר את חיי המטופלים, בריאותם ואיכות חייהם”, סיכם ד”ר ערן הררי, מנהל המו”פ הייחודי הגלובאלי בחברה.

יליד 1998, רווק. נולד עם חולשה בפלג גוף שמאל. כותב מגיל 14 סדרות. משחק טניס כיסאות גלגלים באופן תחרותי

כתבות אחרונות