בצל המקרים הרבים של התעללות ותקיפה של חסרי ישע וקטינים במסגרות חינוכיות-טיפוליות, שחלקם נחשפו כאן ב-"שווים", פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, פרסם אתמול (ראשון) הנחיה חדשה במסגרתה כל עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע תיחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות, ואותו אדם עלול להישלח לכלא עד לארבע שנות מאסר, במקום שנתיים.
בנוסף, ציין איסמן בנוסח ההנחיה, כי הוא דורש מהתובעים לדרוש משופטי בית המשפט את הענישה המחמירה ביותר לעבירה, ולא לייחס חשיבות רבה לנסיבות האישיות של המטפלים או הגננות שפגעו בחסרי הישע.
"בשנים האחרונות אנחנו נתקלים בתופעה הולכת וגוברת של תקיפה והתעללות בקטינים או בחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות כגון גנים, צהרונים, פעוטונים, בתי חולים, בתי אבות ועוד", כתב איסמן. "לעיתים הדברים אף תועדו במצלמות, מה שיצר זעזוע ודאגה רבה אצל הורים ובני משפחה. מצב שבו הורים ובני משפחה נותנים אמון באדם אחר, מפקידים בידיו את היקר להם מכל, ואותו אדם מועל בתפקידו וגורם לעיתים לנזק ממשי לגופם, ביטחונם, כבודם ונפשם של מי שתלויים בו ואינם יכולים להגן על עצמם או לספר על שאירע להם, הוא מצב שאין להשלים עמו – והוא מצריך פעולות אכיפה נמרצות מצד גורמי אכיפת החוק".
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
החרפת הענישה למתעללים
הנחיית פרקליט המדינה שעודכנה כעת על ידי איסמן, קובעת את המסגרת החוקית והעבירות השונות הרלוונטיות למצבי פגיעה בקטינים ובחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות. ההנחיה מציינת כי עבירה של תקיפת קטין בידי אחראי תיחשב לתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש בגינה כפול מהעונש הרגיל בעבירת תקיפה. כמו כן, מפנה ההנחיה לכך שהמחוקק קבע עונשי מינימום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לקטין או חסר ישע וכן בהתעללות בהם ע"י האחראי באותה מסגרת חינוכית או טיפולית. לפי איסמן, מטרת ההנחיה היא לקדם מדיניות לענישה של אחראי על חסר ישע שאינו הורה או בן משפחה.
עוד קובעת ההנחיה כי גם חסרי ישע שהיו עדים למקרי אלימות בתוך המסגרת הטיפולית ייחשבו כנפגעי עבירה. במקרים של שימוש באלימות קשה או קיצונית, תוכל העבירה הזו להצטרף לאישומים כנגד מבצע העבירה ותיחשב ל"התעללות נפשית". כמו כן, ייתכן מצב בו הצטברותם המתמשכת של מעשים כלפי נפגע ספציפי עשויים לעלות לכדי עבירת התעללות, אף אם כל אחד מהאירועים לא מגבש כשלעצמו עבירת התעללות. עוד הנחה פרקליט המדינה כי ככל שיש ראיות לביצוע עבירה של הפרת חובת דיווח על מקרים כאלו, יש מקום להגיש כתב אישום נגד אלו שהפרו את חובת הדיווח.
ההורים יוכלו לצפות בתיעוד המקרים
כמו כן, איסמן הנחה את התובעים לבדוק ולוודא כי המשטרה עשתה הכל כדי לזהות את הקטינים או חסרי הישע המעורבים באירועים, וכי המשטרה דיווחה לשלטון המקומי ולמשרד החינוך על האירוע כדי להטיל סנקציות על המעונות המעורבים (לרבות הוצאת צו מנהלי ללא התראה).
לפי ההנחיה החדשה של פרקליט המדינה, במידה וההורים, חסרי הישע בעצמם או האחראים עליהם מבקשים לצפות בסרטונים המתעדים את מקרה ההתעללות או התקיפה, יהיה ניתן לאשר זאת, ללא עבירה על חוק שיבוש הליכי החקירה והמשפט. עם זאת, ניתן יהיה לצפות בתיעוד רק אם מתקיימים התנאים הבאים: לא לפגוע בפרטיותם של קטינים או חסרי ישע מצולמים אחרים, לאפשר להורים לצפות, במידת האפשר, בתיעוד הרלוונטי לילד שלהם בלבד.
החלטה בתיק – תוך חודש
פרקליט המדינה דרש כי תיקי החקירה שיגיעו לידי התביעה יבשילו להחלטה תוך חודש (30 יום) בעבירות התעללות ופגיעה בקטינים ובחסרי ישע. אם מדובר בתיק שהגיע לתביעה כשהחשוד לא מצוי בתנאים מגבילים, או שעיון ראשוני בו העלה כי אין מקום להותיר את התנאים המגבילים על כנם, תתקבל ההחלטה בתוך ששה חודשים ממועד קבלת התיק. עוד נקבע בהנחיה כי התביעה תעמוד בקשר עם הוריהם של נפגעי העבירה ותעביר להם עדכונים.
בתוך כך, ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב אישרה היום (שני) לקריאה ראשונה את הצעת החוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או התעללות בחסר ישע.
