למרות שידע כי יש לו ביד מחקר פורץ דרך, גם ד”ר הייתם עמל לא ציפה למבול התגובות שקיבל מכל העולם בעקבות פרסום המאמר שלו ושל חבריו מהאוניברסיטה העברית. מאז עלייתו לאוויר לפני כשלושה שבועות, הוא אחד מחמשת המאמרים המחקריים הנקראים בעולם מתוך, שימו לב, 230 מיליון מאמרים.
במחקר שלהם, ד”ר עמל והצוות שלו הצליחו להוכיח את קיומו של קשר מובהק בין רמות גבוהות של תחמוצת חנקן במוח לבין אוטיזם. “כאשר פעלנו באופן אקטיבי להורדת רמות תחמוצת החנקן במוח אצל עכברים, כך התנהגויות האופייניות לאוטיסטים ירדו בהתאמה”, כתבו החוקרים במחקר שפורסם בכתב העת Advanced Science.
בעיתונות מסביב לגלובוס מגדירים את העבודה הזו “פריצת דרך של ממש בתחום חקר האוטיזם העולמי”, וגם עמל עצמו סבור ככה. בראיון מיוחד ל”שווים” הוא מספר על הדרך הארוכה שעשה עד לתוצאות האלה, וגם על החלום לפתח תרופה לילדים ובוגרים עם אוטיזם, במיוחד בתפקודים הנמוכים.
מביה”ס לנזירות איטלקיות עד ל-MIT
עמל, בן 37.5, נשוי ואב לשני ילדים, נולד בחיפה ומתגורר בעיר גם היום. הוא למד בבית הספר לנזירות איטלקיות, אחד מבתי הספר הטובים בארץ, ובגיל 17.5 כבר החל את מסלול החיים האקדמיים. הוא עשה תואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בנוירופרמקולוגיה בחקר המוח באוניברסיטת תל אביב, תואר שלישי בננו טכנולוגיה בטכניון, ואחר כך נסע לארה”ב ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת MIT היוקרתית בבוסטון. בסיום הלימודים חזר לישראל, ומאז הוא שוקד על מחקריו בתחום המוח באוניברסיטה העברית.
אז איך הכל התחיל?
ד”ר עמל: “הרעיון עצמו נולד לפני תשע שנים כשלמדתי לפוסט דוקטורט ב-MIT. הייתי שם 4 שנים, שבהן פיתחנו שיטה לזיהוי חלבונים שעוברים שינוי על ידי מולקולה של תחמוצת החנקן. מצאנו שקיימים חלבונים ספציפיים שמשתנים במוח של חיות (חיות מעבדה דוגמת עכברים – א.ח) שעברו מוטציה גנטית לאוטיזם. כשהגעתי לאוניברסיטה העברית ב-2019 כחבר סגל, התחלנו לנסות להבין האם לתחמוצת החנקן יש תפקיד ראשי באוטיזם”.
איך בודקים את זה?
“יש לנו חדר התנהגות שבו אנחנו רואים איך עכברים שעברו מוטציה מתנהגים מבחינה חברתית. למשל, האם הם חרדים יותר, האם הם מתעניינים יותר או פחות באובייקטים מסביבם, ועוד מספר פרמטרים. הרעיון הוא להתבונן בעכברים שיש להם מוטציות דומות לבני אדם עם אוטיזם ולראות מה רמת תחמוצת החנקן אצלם במוח. בנוסף, לקחנו בדיקות דם ותאי גזע מילדים עם אוטיזם. אחרי שראינו שיש עלייה אצלם בתחמוצת החנקן התחלנו לתת מולקולה שמורידה את רמת החנקן הזה במוח, וזיהינו שההתנהגות האוטיסטית ירדה ויש הטבה בפרמטרים שונים אצל העכברים וגם בתאי הגזע של הילדים”.
ועכשיו אתם מנסים לפתח תרופה?
“כרגע אנחנו נמצאים בשלבים שדומים לכל פיתוח תרופה. הקשיים יותר גדולים ויותר מאתגרים כי מדובר בתרופה שמיועדת גם לילדים. ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) מאוד זהיר ומחמיר בניסויים בכלל ובמיוחד בילדים, אבל צריך להדגיש שהתרופה תהיה מתאימה גם לבוגרים. יש תהליכים שונים שצריכים לעבור אישורים ובדיקות, ורק אז מגיע שלב פיתוח התרופה, ניסויים בבני אדם וכן הלאה”.
“בייחוד לאנשים בתפקוד נמוך”
אוטיזם זה מצב נוירולוגי מאוד מורכב. אתה חושב שעלית כאן על פתרון כולל?
“אנחנו חושבים שהעלייה בתחמוצת החנקן במוח היא אחד המנגנונים של אוטיזם. אנחנו בעיקר מאמינים שזה יכול לעזור להרבה מאוד אנשים, בייחוד לאנשים על הרצף בתפקוד נמוך”.
למה דווקא נמוך?
“בדיקות הדם שלקחנו היו מילדים בתפקוד נמוך וגם תאי הגזע. אנחנו עדיין לא יודעים להגיד אם זה רלוונטי לכלל ההתנהגויות האוטיסטיות. אני יכול להגיד בוודאות שראינו את הירידה בתחמוצת החנקן בתפקודים הנמוכים, אבל אני משוכנע שזה ישפיע גם על התפקודים הגבוהים”.
ספר קצת על התגובות למחקר
“התגובות בעולם מדהימות. מה שהיה בשבועות האחרונים זה לא רגיל והרבה מעבר לנורמלי. המאמר נמצא בטופ 5 בכל העולם. ההתעניינות היא חסרת תקדים, וגם בתקשורת העולמית אין כמעט שפה שלא כתבו בה על המחקר. קיבלתי מיילים מברזיל, ארגנטינה, ארה”ב, בריטניה, צרפת. האם זו תגלית מחקרית? אני חושב שכן. בקרוב גם תצא הצהרה של חברת תרופות שנסחרת בנאסד”ק על שיתוף פעולה איתנו”.
אתה יכול לגלות איזו חברה?
“בקרוב כולם יידעו”.
“אשתי מטפלת באמנות ועובדת עם ילדים אוטיסטים”
יש לך קשר אישי לאוטיזם?
“הייתי במעבדה שחקרה תחמוצת חנקנית. היינו גם באיזושהי הרצאה על אוטיזם, וזאת הייתה המוטיבציה שלנו. משם זה התחיל. חוץ מזה, אשתי היא מטפלת באמנות שעובדת בין השאר עם ילדים על הרצף, אז גם לזה יש קשר. היא הופתעה מההד של המחקר כמו כולם. חשוב להגיד שבכל מקרה תרופה היא לא תחליף לטיפולים, אבל אם זה יעזור אפילו ל-10% מהילדים עם אוטיזם, זו תהיה בשורה ענקית בעולם”.
עד כמה האנושות מתקרבת לפצח את תעלומת האוטיזם?
“עולם מדעי המוח הוא מסובך מאוד, והוא ספג הרבה מאוד כישלונות בשנים האחרונות. מיליארדים כבר הושקעו במציאת תרופה לאלצהיימר, ללא הצלחה. מצד שני, אני רואה שארה”ב ואירופה שמות דגש חזק על חקר האוטיזם, וכמו שהצלחנו לפתח חסינות למחלות אחרות, אנחנו נגיע גם לזה”.
מתי?
“ההתקדמות היא לפי תוצאות. כל שלב יכול להשפיע על השלב הבא. אם הכל יילך חלק, זה עניין של שנים עד שיתחילו ניסויים בבני אדם. זה לא מהיום למחר”.
פרס מהבעלים של קבוצת הפוטבול
יש תמריץ כלכלי לחקור אוטיזם?
“בוודאי, יש התעניינות רבה בכל העולם. עכשיו קיבלתי חוזה על סך חצי מיליון דולר ממשרד הביטחון האמריקאי שחוקר את הנושא. בנוסף, קיבלתי פרס מהבעלים של קבוצת הפוטבול האמריקאית ‘האיגלס’ מפילדלפיה. הבעלים של הקבוצה, ג’ף לורי, הקים קרן לחקר האוטיזם מכיוון שאחיו הוא אוטיסט. אני המדען הראשון מחוץ לארה”ב שזוכה בפרס הזה”.
אז מה החלום הגדול?
“החלום הוא לפתח תרופה ולראות אותה עוזרת לילדים אוטיסטים. זה יותר חשוב בשבילי מפרס נובל. בנוסף, אני עובד בימים אלה על פרויקט חדש שיאפשר לאתר אוטיזם בבדיקות דם. הקמתי לפני חצי שנה חברת סטארט אפ בשם ‘פוינט סיקס ביו’, שעובדת בכל הכוח לפתח את השיטה וגם לבדוק האם בזכות טיפול מסוים יש הטבה במצב”.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************
