“מסע הנקמה” של הגנן יסתיים בכלא? חנוך בניש (57) מחולון, גנן בגן תקשורת בראשון לציון ואיש חינוך מזה 30 שנה, ירצה עונש מאסר בפועל באורך שנה ושלושה חודשים, ויפצה ב-27,000 שקלים את הורי הילדים בהם פגע במהלך עבודתו, כך על פי פסק הדין שניתן אתמול (שלישי) על ידי נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט מנחם מזרחי.
בפסק דין תקיף ביותר, השופט ביטל את הסדר הטיעון שחתם בא כוחו של בניש עם פרקליטות המחוז. במסגרת ההסדר, נקבע כי הנאשם ירצה תשעה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי, בכפוף להודאה כי תקף חמישה ילדים על הרצף האוטיסטי בגילאי 6-4 בגן לחינוך מיוחד בו עבד.
השופט מזרחי פירט את החלטתו, וכתב: “שקלתי בכובד ראש האם יש לאמץ את הסדר הטיעון משום שהוא מקל מדי, וכי אינו הולם את חומרת המעשים. לא מצאתי הנמקה של ממש שתוביל לאימוץ הסדר טיעון כה מקל החורג במידה רבה ממתחם הענישה”.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
המקרים שעלו בכתב האישום
כפי שפורסם לראשונה ב”שווים”, בשנת הלימודים הקודמת הוריהם של ילדי גן התקשורת בראשון לציון היו מוטרדים מאוד. לגן הגיע מנהל חדש עם ותק רב במערכת החינוך, אך ללא שום ניסיון בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי. בהדרגה החלו להגיע איתותים מהשטח שמשהו לא עובד כשורה. ההורים המודאגים החליטו לעשות מעשה, ולשלוח מכתב לעירייה, שבו תיארו את הבעיות השונות בגן, הביעו את חששם מחוסר ניסיונו של המנהל, והציעו שיקבל הדרכה מקצועית. לרגע אחד הם לא תיארו לעצמם שהצעד שנקטו יוביל ל”מסע נקמה” מצד הגנן שיפגע בילדיהם.
כתב האישום שהוגש נגד בניש מתאר מעשים חמורים ביותר שהתפרשו על פני שבועיים שלמים. בין היתר הוא מואשם בכך שהיכה את אחד הילדים בפניו, משך לאחור את ראשו של ילד נוסף, הכשיל עם רגלו ילדים וגרם לנפילתם, והושיב ילדים בחוזקה בכיסא ומנע מהם לזוז באמצעות גופו. במקרה אחר תפס את אחד הילדים בחוזקה בידו, והיכה את כפות ידיו עד שנעשו אדומות, באירוע נוסף צבט ילד אחר בלחיו.
בחקירתו, הודה הגנן בכך שטפח בחוזקה על גבו של אחד הילדים, וטען בפניו כי זה “בגלל אמא שלו והמכתבים שלה”. “התגובה שלו על המכתב שלנו הייתה קיצונית, חריפה, מטורפת”, סיפרה ל”שווים” אלה, אמא לילד שהותקף על ידי הגנן. “הוא אמר לי ש’המכתב הזה מרוח לי על הפרצוף כמו הצואה של אחד מהילדים בגן'”.
השופט בביקורת חריפה על הפרקליטות
אחד מהנימוקים המרכזיים בבסיס הסדר הטיעון היה שיקול ראייתי, שכלל מורכבות רבה בהוכחת מוגבלותם של הקטינים. השופט ביקר החלטה זו ואמר כי: “בסופו של יום הנאשם הודה במעשה בחקירה במשטרה, והודאה זו שימשה תשתית לכתב האישום”. לפי הפרקליטות, הקושי הראייתי היה בכך שהאירועים לא צולמו, אלא בוססו על עדויות בלבד. על כך טען השופט כי “האחריות הנדרשת מבית המשפט בשמירה על האינטרס הציבורי אינה מאפשרת לו להסתפק בטיעון כללי, על המאשימה לשכנע בצורה מפורטת מהו אותו כשל”.
בשלל השיקולים שעמדו בפני השופט מזרחי נכללו גם היעדר העבר הפלילי של הגנן, ההודאה במעשה, נסיבות החיים והצער והחרטה שהביע, אך כל אלו לא הספיקו, לטענתו. “אני סבור כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אישום ואישום, מכיוון שכל קטין שנפגע ממעשיו של הנאשם זכות עצמאית לשלמות גופו, חירותו, לאוטונומיה האישית שלו בנפרד מהקטינים האחרים – והנאשם פגע בכל אחד מהם”, כתב.
השופט מזרחי ציין כי מדובר על מקרה חמור מיוחד במינו מכיוון שמעבר לגילם הצעיר, מוגבלותם של הקטינים מעצימה את חוסר הישע שלהם, והופכת את מעשיו של הנאשם לעוול של ממש. “בשל מוגבלותם, הוריהם נדרשו לאלף שעות של אהבה, השקעה וסבלנות כדי לקדמם צעד אחד צעד, והנה הגיע הנאשם ובמחי יד, כרוח סערה השיב את כולם לאחור לנקודת ההתחלה, ואף למטה ממנה”.
“חברה תקינה נמדדת בהגנה על החלש”, כתב עוד השופט, “ונוכח נפיצות התופעה העבריינית והקושי בחשיפתה, מחויבת ענישה מחמירה המכה גלים ושמשפרת את הרתעת הרבים, ותורמת להדברת התופעה הרעה”. לדבריו, פסק הדין ראוי ביחס לכל המתואר בכתב האישום נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל. “אין חולק בדבר חומרת מעשיו של הנאשם, שתקף את הקטינים. הנאשם אמור היה לשמש כמגנם, אך למרבה הצער הוא הפך לאויבם, ולמי שפגע בהם, ולכן הוא ראוי לענישה גמולית של ממש”.
“מדגיש את חשיבות הצבת המצלמות”
ציפי בניון, אמו של אחד הילדים שהותקפו, אמרה בתגובה לפסק הדין: “השופט הקשיב לכל מילה שלנו, הסברנו לו את המצב האמיתי של הילדים שלנו, הטיפולים שאנחנו עוברים. מאז התקיפה של הילדים שלנו אין לנו יום ואין לנו לילה”.
אלונה דניאל מ”מטה המאבק למען הילדים”, אמרה: “עוד מקרה שמדגיש עד כמה חשוב שיהיו מצלמות בגנים. הילדים היקרים האלו לעולם לא היו מצליחים לבטא את מה שמעולל להם הגנן המקצועי של משרד החינוך. מודים לכבוד השופט, שבחר ולו במעט לראות את כאב הילדים”.
האם חוק המצלמות יורחב?
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת 80% מהתיקים בחשד לפגיעה בילדים בגילאי 6-3 נסגרו בשנה החולפת בשל חוסר ראיות, וניכר זינוק של 140% בפתיחת תיקים בחשד לעבירות אלימות כלפי ילדים בשנת 2022. 54 כתבי אישום הוגשו בשנה החולפת בתיקי תקיפה נגד גילאי 3-0, לעומת 4 כתבי אישום בלבד בגילאי 6-3. הפער בכמות כתבי האישום בין קבוצות הגיל ככל הנראה מלמד על יעילותו של חוק המצלמות.
סנ”צ ענת יקיר בלום, רמ”ד נפגעי עבירה, נציגת משטרת ישראל אמרה בדיון שנערך בנושא בכנסת כי: “רק בשנת 2022 הצטברו 80 אלף שעות צפייה (בתיעוד ממצלמות הגנים – א.ח), שממתינים לצפייה, ואין לנו מספיק כוח אדם. בוחנים כלים של שימוש בבינה מלאכותית שיכווינו אותנו למקומות בהם יש סיכוי לאלימות”.
מנגד, אמרה דורית חזן, יו”ר ארגון “גננות מחנכות”: “פיילוט המצלמות עשה נזק והעמיק את חוסר האמון בין הורים לגננות. הורים יכולים לבדוק את הגננות בעזרת מצלמות? זה לא יכול להיות רק מצלמות, גננות צריכות להיות בפיקוח על ידי יועצות”.
יו”ר הוועדה, חה”כ אופיר כץ, התייחס לנתונים ואמר: “המספרים מדברים בעד עצמם – כשאין מצלמות, אין ראיות. אנחנו כאן כדי לטפל באלה שעשו דברים מפלצתיים לילדים שלנו, ואנחנו נקטע את זה ע”י הצעת החוק”.
