נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאוטיזם"אהבה על הרצף" שוברת סטיגמה נפוצה על אוטיסטים

“אהבה על הרצף” שוברת סטיגמה נפוצה על אוטיסטים

תוכנית הדוקו-ריאליטי מוכיחה כי אוטיסטים כמהים לבני זוג ולאינטימיות לא פחות מאחרים, ואולי אפילו יותר. טל מנדלבוים צפתה בעונה השנייה בנטפליקס, וחזרה עם כמה תובנות

המשתתפים מקבלים תמיכה וליווי. “אהבה על הרצף”

סדרת הדוקו-ריאליטי “אהבה על הרצף” היא שונה בנוף סדרות ריאליטי השידוכים ששוטפות את מסך הטלוויזיה שלנו בשנים האחרונות. היא מראה באופן הכי טבעי ולא מתנצל את התהליך של מציאת אהבה, תהליך כשלעצמו הוא דבר מאוד לא קל, דרך העיניים של אנשים על הרצף האוטיסטי. זה תהליך שמאוד מעניין לראות, והוא גרם לי לשאול את עצמי שאלות רבות ולהתבונן על קשר שהיה לי ועל קשרים של חברים שאינם על הרצף.

הדוקו-ריאליטי הזה, שעלה לאחרונה לנטפליקס עם עונה שנייה, מלווה חבורת צעירים (בגרסה האמריקאית יש גם אדם בן 63) אוטיסטים בעודם נחשפים ומגלים את העולם הבלתי צפוי של אהבה, דייטינג ומערכות יחסים. יש לתוכנית הזאת שתי גרסאות – אוסטרלית ואמריקאית. אני צפיתי רק בגרסה האמריקאית, ויצאתי עם כמה תובנות.

להרבה אנשים, בעיקר נוירוטיפיקלים (אנשים עם אורח חיים “נורמלי” שלא נמצאים על הקשת האוטיסיטית, מונח שאני מודה ששמעתי לראשונה בסדרה הזו), ישנה הסטיגמה לפיה לאוטיסטים מאוד קשה למצוא את עצמם על המגרש החברתי, ושהם נמנעים בכל מאודם מליצור קשרים חברתיים כלשהם. “אהבה על הרצף” מנסה קצת לשבור את הסטיגמה הזו. הצעירים שמתראיינים בסדרה אומרים שהדבר שהם הכי כמהים אליו בחיים שלהם זה בן זוג, בת זוג, אהבה.

צוות התוכנית נותן להם כלים שעוזרים להם להתמודד עם חיפוש אהבה, ולשמר אותה. בין אם זה באמצעות מפגשים של חלק מהצעירים עם מומחית לאוטיזם (שגם מאובחנת בעצמה) שמייעצת להם מה להגיד בדייט ומה לעשות, או באמצעות שיחות עם ההורים שלהם או קרובי משפחה. התמיכה הרבה שהם מקבלים זה אולי הדבר הכי יפה וטבעי שראיתי בתוכנית ריאליטי בשנים האחרונות.

************************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
************************

ועדיין, אחרי שאמרתי את כל זה – כשהם מגיעים בסופו של דבר לדייט עצמו, משהו לא עובד. נראה שבהרבה מהפעמים הצעירים שוכחים חלק מהעצות שניתנו להם ומשהו שם לא זורם. הם מדברים בעיקר על עצמם, שואלים שאלות רפטטיביות ולא נותנים מקום לצד השני לדבר על עצמו. אני מבינה שזה חלק מהאותנטיות והיופי של האנשים האלה שבסך הכל רוצים אהבה, אבל רובם בסדרה אף פעם לא היו במערכות יחסים, וזה ניכר. בעיניי חבל שהם לא נתנו איזון עם אנשים על הרצף עם ניסיון בזוגיות מוצלחת (וכנראה לא חסרים כאלה).

אני רווקה כבר שמונה שנים, ואחרי צפייה בתוכנית הזו אני יכולה להגיד שאני מעדיפה לצאת עם גברים שהקשר בינינו יהיה פחות תמים ויותר אותנטי וזורם. מצד שני, לי לא הייתה את התמיכה והייעוץ הרחב כשהייתי במערכת יחסים. למדתי לבד, ולא תמיד בדרך הקלה, איך מערכת יחסים צריכה להתנהל.

עוד בנושא:

בגיל 33, אחרי שבנה אובחן, הבינה לורן שגם היא אוטיסטית

עכשיו זה מדעי: רבים מהאוטיסטים שלא מדברים יודעים קרוא וכתוב

כתבות אחרונות