מאת עו"ד גיא אקוקה
אנשים עם מוגבלות עלולים להיקלע לחובות ולתהליכים של חדלות פירעון ולהתקשות בתשלום חובותיהם. האם ניתן לעקל את קצבת הנכות? ומתי הם זוכים להגנה הרמטית מתשלום חובות? עורך דין גיא אקוקה מנסה לתת תשובות לשאלות אלה, תוך שהוא מתייחס לערעור האחרון שהוגש בנושא לבית המשפט העליון, לפסיקת השופטים ולמשמעויות שלה.
בשנת 1994 נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהפך גם את זכות הקניין לזכות חוקתית על-חוקית. בעקבות החוק נפסקו פסקי דין נוספים, שהחשוב שבהם הוא בג"ץ הקיום בכבוד משנת 2005, שקבע תנאים וכללים כדי להיות זכאי לזכות זאת. בערעור שנדון לאחרונה בעליון (והתקבל ברוב דעות) נבחנה השאלה המהותית האם חוק הביטוח הלאומי, אשר מגן מעיקול של גמלת נכות, גובר על חוק "חדלות פירעון" החדש, שמתיר לכאורה עיקול בתנאים מסוימים.
מדובר בערעור תקדימי על פסק דין שמשפיע באופן מהותי על עתידה וגורלה של קצבת הנכות לאדם עם מוגבלות. בערעור קבעו השופטים שקצבת הנכות לא תעוקל במקרים של חדלות פירעון אם מתקיימים שני תנאים עיקריים:
- כאשר ההכנסה היחידה שיש לאדם עם מוגבלות שנכנס להליך חדלות פירעון היא אך ורק מגמלת נכות.
- כל אדם עם מוגבלות אשר נקבעה לו אי יכולת השתכרות מקסימלית.
כאשר שני התנאים הללו מתקיימים יחד, אדם המקבל קצבת נכות עקב מוגבלותו הרפואית נהנה מהגנה מוחלטת של היעדר חשיפה לעיקול של הגמלה או חלק ממנה בעת פתיחת הליכי חדלות פירעון, וכן בהליכים דומים. למעשה, זהו המצב היחידי שבו קצבת הנכות זוכה להגנה הרמטית.
כיצד הערעור משפיע על זכויות הנושה (מי שחייבים לו כסף)
במשפט ישנם מנגנונים של איזונים ובלמים. במקרים מסוימים הם יגנו על זכות הנושה, ובמקרים אחרים יגנו על זכות הקניין. מכיוון שלכל אדם יש זכות מוסרית וחוקתית לחיות בכבוד וברמה הבסיסית ביותר הנדרשת, במקרה זה זכות הקניין גוברת על זכות הנושה. המשמעות היא שאם אדם עם מוגבלות חייב לנושה מוסדי (עסק, ארגון) או אדם פרטי כסף, לא ניתן יהיה לגבות אותו כל עוד מתקיימים שני התנאים שפורטו בסעיף הקודם – קבלת קצבת נכות קבועה המהווה את מקור ההכנסה היחידי שלו, כאשר החייב נעדר כל כשירות אחרת להשתכר ממקור אחר.
האם גמלת הנכות היא היחידה שמוגנת?
לאחרונה, אנשים המקבלים גמלאות שונות, בין אם מדובר בגמלת נכות, גמלת שירותים מיוחדים או אפילו דמי אבטלה עקב חופשה ללא תשלום, פונים לבית המשפט ומבקשים להתחשב בכך שזוהי למעשה הגמלה היחידה שממנה הם מתקיימים. הם מסתמכים, כאמור, על זכותם הבסיסית לחיות בכבוד, ומבקשים למעשה מבית המשפט לוותר על חובם עקב כך שאין להם שום דרך להשיב אותו. זאת, מפני שבחוק הביטוח הלאומי ישנו סעיף אשר קובע שלא ניתן להמחות – כלומר להעביר את כספי הביטוח הלאומי לטובת צד שלישי. המשמעות היא שהאדם עם המוגבלות זוכה להרגיש ודאות, אך הנושה נאלץ לוותר על חובו.
יחד עם זאת, חשוב לציין בהקשר זה שלא ניתן להתחמק מתשלום חובות בכל מקרה, שכן כל אדם עם מוגבלות בעל כושר השתכרות יהיה חייב לשלם את חובו לנושה באמצעות תלוש השכר שלו – אך מהתשלומים החודשיים תוחרג קצבת הנכות.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
בסופו של דבר, בית המשפט נדרש להגן על הערכים המוסריים והחוקיים של החזרת חובות ועמידה בהתחייבויות מצד אחד, ומצד שני שמירה על הזכות להתקיים בכבוד ועל הזכות לקניין כלכלי. כל עוד אדם יכול לעבוד, הוא ישלם את חובותיו, אך את קצבת הנכות שלו לא ניתן יהיה לעקל. הגנה הרמטית מהחזרת חובות תינתן רק במקרים בהם אדם עם מוגבלות לא יכול להשתכר כתוצאה מעמל, והכנסתו היחידה היא מקצבת הנכות. המשמעות במקרה זה היא שזכות הקניין גוברת על זכות הנושה, כאמור, ונושים אשר מתמודדים במערכות משפטיות מול אנשים עם מוגבלויות חסרי יכולת השתכרות ייאלצו לוותר על חובם.
עורך דין גיא אקוקה הינו אדם עם מוגבלות בעצמו, בעל משרד עורכי דין פרטי ברמת גן, פעיל מרכזי במספר עמותות המסייעות לאנשים עם מוגבלות, חבר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין בישראל. הוא מתמחה בתחומי המשפחה, העבודה והביטחון הסוציאלי, בדגש על אנשים עם מוגבלות. אקוקה ביקש להקדיש את המאמר לזכרו של מנכ"ל המרכז לעיוור נתי ביאליסטוק-כהן, שהלך השבוע לעולמו.
