נושאים קשורים

עדי אלטשולר מצטרפת לפוליטיקה כמועמדת ישר לשרת החינוך

כלת פרס ישראל, שהקימה את "כנפיים של קרמבו" והייתה ממייסדות רשת החינוך המכיל "אינקלו", מצטרפת למפלגתו של גדי אייזנקוט: "עשיתי כל שביכולתי לשנות את החינוך מבחוץ ומלמטה. אין לי זכות לעמוד מהצד"

ברוכה הבאה: רותם סלע מצטרפת לוועד המנהל של עמותת שווים

השחקנית והמגישה, מנחת "ריאיון מיוחד" (קשת 12), תסייע בהתנדבות לקידום מודעות למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ולהרחבת פעילות העמותה ואתר שווים. סלע: "שמחה להצטרף לשווים ולתרום מזמני, מניסיוני ומהכלים שעומדים לרשותי"

בעקבות חשיפת שווים: משרד התיירות דורש בירור בפרשת הילד שגורש מהמלון

מנכ"ל משרד התיירות פנה להתאחדות המלונות בעקבות המקרה שבו משפחתו של אוריאל בן ה-14 נדרשה לעזוב את מלון המלך שלמה בנתניה לאחר שצעק בלובי: "התנהלות מחפירה, בלתי רגישה ומדירה"

בגלל נכה צה"ל בקמפיין: קריאות בעולם להחרים את אדידס

שליו ביטון איבד את רגלו מירי נ"ט מרצועת עזה ב-2021. אדידס בחרה בו לקדם שירות שמאפשר לקטועי גפיים לרכוש נעל אחת בחצי מחיר. כעת תמונתו מופצת ברשת, בעיקר על ידי פעילים פרו-פלסטיניים, לצד קריאות לחרם על החברה

"אולי מצאתי את אהבת חיי": אפליקציית ההיכרויות לאנשים עם מוגבלות

שירה שטילמן, על הרצף בתפקוד גבוה, נכנסה ל-UNIQ, פלטפורמה חדשה עבור אנשים עם מוגבלות, ומצאה בן זוג. בתוך חודשיים הצטרפו כ-800 משתמשים, עם אימות אנושי, מנגנוני מוגנות וליווי של עובדות סוציאליות
ראשיאוטיזםאבחון וטיפול באוטיזםלמה אני נושכת את עצמי ומשליכה חפצים?

למה אני נושכת את עצמי ומשליכה חפצים?

לי גיא-רון, שחיה עם אוטיזם, עושה דברים שנראים מוזרים. כדי להבין למה, היא קוראת לכם להשתלב קצת בעולם שלה

זו אני. לי גיא-רון

לי גיא-רון (27), כתבת שווים, לא מדברת, אבל יודעת לתקשר באמצעים חלופיים. היא ביקשה לשתף אתכם בהתנהגויות שאולי נראות לכם מוזרות, אבל יש להן סיבה. קבלו הצצה לעולם הפרטי שלה, אבל גם של אנשים אחרים עם אוטיזם.

למה אני זורקת דברים?
כי התנופה והתזוזה נעימים לי. כי סוף סוף אני מרגישה שאני בשליטה על משהו בעולם. אני, שחצי מהזמן מרגישה תלויה ותלושה, שממש לא מבינה אתכם בהרבה מצבים, שצריכה הרבה עזרה – פתאום מרגישה חזקה וגדולה. החפצים ממש ברורים לי גם התוצאה והרעש והתנועה נעימים לי. אז אני זורקת ומפזרת ונשמעת ונראית. זה הגיוני?

אני יודעת שלכם "הרגילים" אין ממש היגיון בזה, אבל לי זה ברור. גם אני לא מבינה אתכם, ולמה אתם מתעסקים כל הזמן בדברים, שלרוב משעממים אותי, כמו "רזית?" או "שמנת?". זו נראית לי התעסקות ממש מיותרת ומשעממת.

Igul-Letova

למה אני נושכת את היד שלי?
כי אני עולה על גדותיי. כי אני צריכה שזה ייעצר באותו הרגע. כי אני לא יכולה יותר וצריכה קצת הקלה. כי זו הדרך שלי לצאת מהכלים, לבטא תסכול, לטרוק דלתות. משהו בתחושה הזאת של הכאב הפיזי מאזן את הקושי הנפשי.

למה אני אוהבת להיות באמבטיה כל כך הרבה זמן ולבד?
כי המים מחזיקים אותי ואני קלה. כי אני בשליטה, והרעש והתחושה של המים עליי ממש מרגיעים אותי. כי יש עולם בתוך האמבטיה ועולם מחוץ לה. בעולם שלי בפנים אני שוב בשליטה ואני אוהבת לראות את התנועה של המים ואת המים נשפכים וזה שלי וזה נכון לי.

אבל אז הדבר הזה נקטע, ואתם רוצים שאצא מהעולם שלי, שבו אני שולטת, ואחזור חזרה לעולם שלכם, חזרה לרעשים ולריחות, חזרה לחוסר אונים מסוים. אני רק רוצה עוד קצת. זה מכעיס אתכם שאתם לא מבינים וזה מכעיס אותי. אז לפעמים אני נלחמת ולפעמים אני מוותרת ויוצאת החוצה, חוזרת אל חוסר האונים. אני יודעת שאי אפשר לחיות את החיים באמבטיה, ובכל זאת.

Igul-Letova

למה אני עושה קולות?
כי הם יוצאים ממני החוצה, כי אני יכולה ונהנית מהם, כי אני נהנית להפיק אותם, כי כיף לי לשמוע וגם להישמע. לא עושה כל כך הרבה, וגם מדברת בדרכי, כמעט תמיד אתם לא באמת שומעים, אם כי בבית שלי מקשיבים לי, לרוב, וגם שרים איתי.

אני זאת אני, ולעצמי אני מאוד ברורה
אולי אפילו ברורה יותר מהכול. העולם שמחוצה לי הוא עמוס וקשה, אבל אני עושה מאמצים כבירים ומנסה להשתלב. אז אני מציעה לכם – במקום לשאול למה כל הזמן, אולי כדאי שתעשו מאמצים להשתלב גם בעולם שלי. אני מבטיחה שהוא ממש מעניין. מילה של לי.

לטורים נוספים של לי גיא-רון

ילידת 1994, מתגוררת בתל אביב. מוגדרת מינקות כאוטיסטית NOS. לא מדברת. כותבת בתמיכה. סטודנטית באוניברסיטת תל אביב לתואר בספרות ובמדעי הרוח. מחברת הספר "מילה של לי" (ניתן למצוא בחנויות הספרים)

כתבות אחרונות