בניגוד להתחייבות: משרד הבריאות לא מפרסם את נתוני העומס בתורים לטיפולים בתחום התפתחות הילד. העדכון האחרון התבצע בחודש אפריל 2022, והצביע על עיכוב של כ-7 חודשים מרגע פתיחת התיק בקופת החולים “כללית” ועד הטיפול בקלינאות תקשורת, עיכוב של חמישה וחצי חודשים בריפוי בעיסוק ועיכוב של חצי שנה לטיפול של פסיכולוג התפתחותי. גם בקופת החולים “מאוחדת”, ימתין ילד הזקוק לקלינאית תקשורת או פסיכולוג התפתחותי כחמישה חודשים.
בשנת 2020, התניעו במשרד הבריאות את הרפורמה בתחום טיפולי התפתחות הילד, וקבעו בחוזר פנימי כי באחריות המשרד לפרסם את נתוני העומס בתורים מקופות החולים. המטרה הייתה לייצר תמונת מצב ברורה באשר למצב העומסים, ולדאוג בהתאם למתווה פעולה להתמודדות איתם. על פי חשיפת “שווים” ו”יהיה בסדר” בגל”צ, הנתונים לא מתפרסמים כבר קרוב לשנה.
הנתונים מציירים תמונה עגומה
הנתונים שפורסמו באפריל 2022 מציגים תמונה עגומה באשר לרמת העומס על קופות החולים בתורים לאבחון וטיפול בהתפתחות הילד. בממוצע, רוב הממתינים לתור בקלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה התפתחותית בקופת חולים “כללית” או “מאוחדת” – מחכים מעל לשלושה חודשים. ב”לאומית” המצב מעט טוב יותר, כשאחוז הממתינים מעל שלושה חודשים לקלינאות תקשורת עומד על 39%, לריפוי בעיסוק 38% ולפסיכולוגיה התפתחותית כ-47%. מקופת החולים “מכבי” כלל לא התקבלו נתונים בדוח האחרון.
כידוע, ילדים רבים עם צרכים מיוחדים זקוקים באופן דרמטי לטיפולים הפרא-רפואיים, ובמשרד הבריאות התחייבו לטפל בנושא במסגרת הרפורמה בתחום התפתחות הילד שהותנעה ב-2020. למען הסר ספק, עיתוי ורציפות הטיפול בתחום התפתחות הילד הוא קריטי, ומניעתו או עיכובו עשויה לגרום לזקוקים לו לקשיים התפתחותיים משמעותיים.
השיפור לא נראה בשטח
במשרד הבריאות התחייבו כי תוך שלושה חודשים מכניסת הרפורמה לתוקף (כלומר, עד דצמבר 2020) יופחת ב-50% מספר הילדים הממתינים לטיפול או לאבחון יותר מחצי שנה. תוך חצי שנה מכניסת הרפורמה, התחייבו במשרד, אף מטופל לא ימתין למעלה מחצי שנה לטיפול, ותוך שנה ושלושה חודשים – 95% מהמטופלים יקבלו מענה תוך שלושה חודשים בלבד. המציאות בפועל רחוקה מאוד מיעדי הרפורמה, והיעדר הנתונים רק מגביר את הפער.
דוח פנימי של נציבות קבילות הציבור, שבחן את תלונות מבוטחי קופות החולים, קבע כי הרפורמה בתחום התפתחות הילד נכשלה, ושעל משרד הבריאות וקופות החולים לבצע צעדים משמעותיים לתיקון המצב. “המבוטחים הלינו כי על אף חיזוק שירותי התפתחות הילד במסגרת קופות החולים, הטיפולים אינם זמינים בזמן סביר, וזמן ההמתנה ארוך משמעותית משלושה חודשים”, נכתב.
תגובת משרד הבריאות לדוח גרסה כי הרפורמה אכן מצליחה לצמצם את זמני ההמתנה, ומשפרת את השירותים במסגרות. “כתוצאה מהרפורמה ומהתקציבים הרבים שהופנו לתחום, נפתחו 20 יחידות להתפתחות הילד, שלושה מכונים, נקלטו מעל ל-200 תקנים בקופות החולים וצומצמו זמני ההמתנה לאבחונים וטיפולים”, נמסר בזמנו מטעם המשרד. השיפור לא נראה בשטח.
“העבודה סיזיפית וקשה”
סיבה עיקרית לעומסים הבלתי נגמרים על טיפולי התפתחות הילד טמונה במחסור כוח האדם בקופות החולים, במערכת החינוך וברווחה. דוח של משרד ראש הממשלה לצד משרדי הבריאות, החינוך והרווחה הצביע על מחסור של מאות עובדים במערכות, ועל פערי שכר גדולים.
“במקרה הטוב אנחנו מרוויחות 6,000 שקל – בלי שום מענקים והטבות”, מסבירה קלינאית תקשורת ל”שווים”. “העבודה במשרד החינוך היא סיזיפית, קשה, ודורשת המון ישיבות צוות והכנה מראש. הרבה פעמים העבודה באה על חשבון הזמן הפרטי. אנחנו עושות הכל: נפגשות עם ההורים אחרי שעות הלימודים ונוסעות על חשבוננו”, היא מסבירה. ” במשרד החינוך משרה מלאה אומרת שאת אחראית על 30 ילדים בערך. זה מסביר למה לא אנחנו לא ששות לעבוד במשרד החינוך, בייחוד הדור החדש של הקלינאיות. גם כשאנחנו לוקחות רק שליש או חצי משרה, עדיין העבודה קשה ותובענית”.
גורם נוסף שמאיים על טיב האבחונים והטיפולים בעולם הפרא-רפואי הוא הורדת הרמה של המטפלות והמטפלים. כזכור, סיקרנו בהרחבה את הצעת החוק שנכנסה כחלק מההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות החרדיות לליכוד, המבקשת להסיר את חובת התואר האקדמי ממקצועות הבריאות. בעקבות הדיון בהצעת החוק בוועדת הבריאות, הארגונים המקצועיים פתחו במחאה, ודרשו להסיר את החוק מסדר היום או לפחות לבצע בו שינויים שיחייבו רמה מסוימת של השכלה כדי לעסוק בנושאים קריטיים כמו התפתחות הילד.
“נילחם על המקצוע שלנו”
בתגובה להצעת החוק, הוקם מטה מאבק מצד קלינאיות ומרפאות בעיסוק ונערך כנס חירום למען “הצלת מקצועות הבריאות”. אל המטה הצטרפו ח”כים מהאופוזיציה, פעילים חברתיים ובכירים מתחומי הבריאות והנפש. יו”ר איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, אלי גבאי, התייחס למחאה של מטה המאבק, שלל את דאגתם בנוגע להעברת החוק, וטען כי הוא לא על הפרק. “לא יהיו מטפלים סוג ב’”, טען גבאי.
במטה המאבק לא קיבלו את הצהרתו של גבאי, וטענו כי רק השבוע העלו ח”כ יצחק פינדרוס וח”כ משה גפני (יהדות התורה) הצעת חוק נוספת, ועל כן ימשיכו למחות. עוד טענו במטה המחאה של קלינאיות התקשורת והמרפאות בעיסוק כי לא ייתכן שהדיונים בנושא ייערכו בלי נציגות שלהן: “כל מי שנזקקה להוכחה שהעולם המקצועי שלנו תחת מתקפה חסרת תקדים, הרי הצעת החוק”, מסרו. “תכליתה של ההצעה היא הרס מקצועות הבריאות, במתן אור ירוק לשילוב בוגרות לימודי תעודה כקלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק, לצידן של בוגרות האקדמיה, כשוות בין שוות. אנחנו נמשיך להילחם על המקצועות שלנו בכל מקום – בתקשורת, בכנסת, מול משרד הבריאות, ואם צריך גם נרחיב את המאבק והמחאה לצעדים שטרם נראו. לא נשתוק ולא נשקוט עד שכל הצעות החוק הרעות הללו יוסרו מסדר היום”, נמסר.
תגובת משרד הבריאות
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדברים: “החוזר מחייב את הקופות להעביר את הנתונים למשרד אחת לחודש. לאחר קבלת הנתונים, המשרד מתקף את הנתונים בהתאם למתודולוגיה שנקבעה עם פרסום הנתונים באתר המשרד, נשלח לקופות קישור אותו הן נדרשות לפרסם באתר הקופה. ניסוח החוזר יעבור בחינה והבהרה ככל שיידרש”.
