נושאים קשורים

“בזכות הקורס הזה נוכל להשפיע בתקשורת”

14 משתתפים עם מוגבלויות הצטרפו למחזור השני של קורס הסושיאל המיוחד של "ישראל בידור". פעיל ההסברה יוסף חדאד הרצה בפני החניכים: "המוגבלות היא רק הכותרת"

משלחת של אנשים עם מוגבלות תשתתף ב”מצעד החיים” באושוויץ

קבוצת עובדים של חברת "המשקם" יצאה לפולין כדי להשתתף בטקס העוצמתי, המתבצע בהליכה ממחנה ההשמדה הידוע לשמצה – לבירקנאו. "חוויה מעצימה ומרגשת"

כתב אישום: ארבעה ביצעו עבירות מין בקטינה עם מוגבלות

נגד שלושה קטינים ובגיר משועפאט הוגשה הצהרת תובע, לאחר שנחשדו כי אנסו צעירה בת 16 עם צרכים מיוחדים בביתה בירושלים. "מקרה מזעזע שלא נתקלנו בכמותו זמן רב"

הערב: טקס יום השואה לזכר הקורבנות “המיוחדים”

הטקס, שיועבר בשידור חי, יתמקד בזכרם של נספים עם צרכים מיוחדים, שממעטים לדבר עליהם. בין השאר יסופר סיפורו של סאלי ביין, "יאנוש קורצ'ק של אנשים עם מוגבלויות"
הסתדרות 480-100

הרגע הזה בו נהג אוטובוס הפך אותי לנכת גפיים

יוספה גיל נפלה באוטובוס לאחר שהנהג האיץ מהר מדי – ובתוך 30 שניות הפכה לאישה עם מוגבלות וחייה השתנו. בטור מיוחד ל"שווים" היא כותבת על הכעס והתסכול, כשהפכה מאדם עצמאי ליצור רואה ואינו נראה
ראשיחדשות"החזון הוא 90% תלמידים משולבים"

“החזון הוא 90% תלמידים משולבים”

היזם העסקי והחברתי עמוס שפירא קיבל על עצמו אתגר גדול: לעמוד בראש הוועדה לייעול החינוך המיוחד. "אין ילד שלא מגיעה לו הזדמנות להצליח", הוא אומר. ראיון

עמוס שפירא. באדיבות המצולם

איש העסקים ויו”ר אלו”ט היוצא (יסיים בקרוב את תפקידו) עמוס שפירא, 73, הוא האדם שעל כתפיו מונח כרגע עתידו של החינוך המיוחד בישראל. זאת, לאחר ששר החינוך יואב קיש (הליכוד) הודיע כי תוקם ועדה מקצועית באחריותו של שפירא, שתגבש מסקנות לייעול ושיפור מערך החינוך המיוחד בישראל, המצוי בימים אלה במשבר חריף.

“לפעמים נדמה לי שכל הניסיון שרכשתי במהלך השנים הביא אותי לנקודה הזאת”, אומר שפירא בראיון בלעדי ל”שווים”, אך מסייג: “אני לא רוצה להשלות אף אחד, שום דבר לא יקרה מחר בבוקר”.

שפירא נחשב לאחד מאנשי העסקים, המרצים והמנהלים הטובים בישראל. קורות החיים שלו ארוכים ומרשימים. בין היתר שימש כמנכ”ל “חוגלה”, “סלקום” ו”אל על”, וגם כנשיא אוניברסיטת חיפה. בשנים האחרונות גם כיהן כיו”ר אלו”ט, ולאחרונה הודיע כי יתמודד לראשות עיריית תל אביב-יפו.

שיחה בהפתעה

את השיחה משר החינוך, שהציע לו את ראשות הוועדה, הוא קיבל בהפתעה. “אני לא מכיר את השר קיש באופן אישי והופתעתי שפנו דווקא אליי”, הוא אומר. “עניתי לשיחה, הוא הציג את עצמו והסביר לי שהוא מגיע לתפקיד שר החינוך עם כוונות טובות לשנות. הוא אמר שהוא רוצה להקים ועדה, ושהוא חושב שאני האיש המתאים להמליץ לו המלצות, בגלל הניסיון הניהולי שלי בארגונים העסקיים והפרטיים שלי”.

ומה ענית לו?

“לקח לי בדיוק שתי דקות להסכים. אני עוסק בנושא שנים רבות בתור יו”ר אלו”ט, וגם אמא שלי הייתה מורה עד גיל 93 במערכת החינוך, כך שהכל קשור. חשבתי שלמרות שאני עסוק בעניינים אחרים, אם ניתנה לי הזדמנות לתרום במשהו לנושא, אני אקח אותה בשתי ידיי”.

באת מאלו”ט, תיתן עדיפות לאוטיסטים?

“הודעתי כבר שביום שהוועדה תתחיל לפעול אני כבר אסיים את תפקידי באלו”ט. לא תהיה עדיפות לאף עמותה על חשבון עמותה אחרת, ואני מתכוון לשמוע את כולם”.

שפירא מקיים בימים אלה שיחות רבות כדי לקבל רקע ומידע שיעזרו לו לגבש את מבנה הוועדה ואת הנושאים בהם היא תעסוק. “יש כאן כמות ארגונים גדולה מאוד הקשורה לתחום החינוך המיוחד, הכוללת את משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, עמותות וארגונים, הורים וילדים”, הוא אומר. “חשוב לנו להראות שאנחנו כאן בשביל כולם. אין ילד שלא מגיעה לו ההזדמנות להצליח ולמצות את היכולות שלו, ככה אני מאמין”.

אתה בעד שילוב?

“הרעיון המקורי הוא נכון. צריך לשלב כמה שיותר תלמידים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל. השאלה הגדולה היא איך זה מתבצע. זה נורא קל להגדיר מטרות נאצלות כמו שעשתה ועדת דורנר (ועדה שהוקמה בשל אפליה בין תלמידי החינוך המיוחד הלומדים במסגרות אלה לבין תלמידי השילוב – א.ח), שהצהירה שכל ילד עם מוגבלות עדיף לו לסיים את הלימודים במערכת החינוך הרגילה כדי להצליח יותר בחיים האזרחיים. גם מחקרים רבים מוכיחים את הטענה הזאת, אבל זה מאוד מורכב כי על הרעיון כמעט כולם מסכימים, אבל שום דבר לא קרה בשטח וזה דבר שלא ישתנה ברגע אחד”.

שר החינוך יואב קיש בטקס חילופי השרים. צילום: דוברות משרד החינוך
“הוא התקשר ולקח לי שתי דקות להסכים”. השר קיש (צילום: דוברות משרד החינוך)

סימון מטרות

על פי נתוני משרד החינוך העדכניים, מתוך 2.5 מיליון תלמידים, 290,000 נחשבים תלמידי חינוך מיוחד. מתוכם 60% הם תלמידים משולבים (176,000 תלמידים). שפירא מציין כי “אחת המטרות היא שבעתיד יעלה מספר התלמידים המשולבים ל-90%, אבל יש עוד דרך ארוכה עד למימוש המטרה הזאת. מערכת החינוך עדיין לא הפנימה כי המצב בחינוך המיוחד משפיע כבר על מערכת החינוך הרגילה. הוועדה שאני מקים היא ממש לא רק על החינוך המיוחד, היא תעסוק במערכת החינוך כולה, כי החינוך המיוחד הוא אתגר של החינוך הרגיל”.

שפירא מציין כי אחד האתגרים החשובים ביותר בנושא הוא האמון ההולך ופוחת של ההורים במערכת החינוך. “גם ההורים וגם צוותי ההוראה מרגישים שלא רואים אותם”, הוא אומר. “קחו למשל את הקשיים שיש בכל שנה בפתיחת שנת הלימודים בהצבת התלמידים במסגרות החינוכיות. התמודדות עם אי ודאות היא קשה לילד רגיל, אז בטח שלילד ששייך לחינוך המיוחד זה קשה שבעתיים”.

מה הפתרון?

“אנחנו רוצים שכבר חודשיים לפני תחילת שנת הלימודים אותו ילד והורה יידעו לאיזה מסגרת הוא הולך ב-1 בספטמבר. מעורבים כאן הרבה גורמים ממשרד החינוך, רווחה, בריאות, מרכז השלטון המקומי וכו’. נעבוד יחדיו כדי שזה יקרה”.

מה עוד אתה רוצה להשיג באמצעות הוועדה?

“יש הרבה דברים לבצע: הכשרת מורים וסייעות גם לחינוך המיוחד; הקצאת חדרי טיפולים לילדים עם מוגבלויות במסגרות החינוך הרגילות; פתיחת חסמים בכל הנוגע למטפלים הפרא רפואיים וההכשרות שלהם ועוד”.

שפירא נזכר כי השתתף פעם בישיבה של אחת מוועדות הכנסת, בה הוצגו בחגיגיות נתוני פתיחת שנת הלימודים – ללא אזכור החינוך המיוחד כלל. “מדובר ב-12% מכלל התלמידים במערכת החינוך, וזה המסר שחילחל למטה. למילים יש כוח והשפעה כדי להניע מהלכים. השינוי לא יהיה מחר בבוקר, גם אם נקבל את כל התקציבים האפשריים. צריך לדעת להוציא את הכסף ולחלק אותו נכון. מהניסיון שלי אני יודע כי מנהלים קיבלו כספים ולא הצליחו להוציא אותם. צריך לדעת לעשות את זה ומי שצועק שכסף הוא הפתרון להכל – לא תמיד צודק. יש שרשרת של בעיות לפתור”.

מה מטרת העל שלך?

“לגרום לכך שילדי החינוך המיוחד יחד עם החינוך הרגיל יקבלו חינוך יותר טוב ממה שהם מקבלים היום. יש כאן נגיעה אישית של השר בגלל הרקע שלו (בנו מתן ז”ל היה תלמיד חינוך מיוחד – א.ח). הוא אמר שהוא רואה בחינוך המיוחד אחד הנושאים העיקריים שלו בתחום, וזה משפט עם הרבה אחריות. אני חושב שזה אתגר ענק ומורכב. לפעמים נדמה לי שכל הניסיון שרכשתי במהלך השנים הביא אותי לנקודה הזאת. אני מדבר עם הרבה גורמים במשרדי הממשלה. יש המון רצון אנושי להעניק חינוך טוב יותר לילדים, עכשיו זה הזמן לבצע”.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות