משרד החינוך והשלטון המקומי הוציאו הנחיות והבהרות מפורשות כבר בשנת 2016, וגם אשתקד, על כך שהקשר בין תומכת החינוך (משלבת/סייעת) להורים של הילד המשולב או שזקוק לעזרה – הוא קשר הכרחי. למרות זאת, מתחילת השנה התקבלו במערכת “שווים” עשרות דיווחים על כך שנמנע קשר זה, או שהוא מבוצע באופן חלקי בלבד.
לטענת ההורים, הסיבות לכך שונות ומשונות. חלקם מספרים שאומרים להם בבית הספר ובאגפי החינוך ברשויות המקומיות, שאסור בכלל לסייעות ליצור קשר עם ההורים. יש שמחמירים ואומרים כי ההורים “חופרים” לסייעות, ולכן לא צריך לתת להם את מספר הטלפון שלה. “סיבה” נוספת היא שאסור לדבר עם ההורים אלא בחסות הצוות החינוכי של בית הספר, מחשש למסירת מידע שגוי על הילד.
לכן, גם כשיש רצון טוב מצד הסייעות להיות בקשר, לפי טענות ההורים חלקן ננזפות על כך. אחרות מרגישות שמשרתן בסכנה.
שמרית (שם בדוי), אמא לילד על הרצף האוטיסטי שמתגוררת באזור הצפון, מספרת: “איתמר (שם בדוי) התחיל השנה את כיתה א’ ואני רציתי להיות בקשר עם המשלב שלו, כפי שהיה בגן. הוא (המשלב) בתמימותו נתן לי את המספר ואמר לי שידאג לו להכל. שמחתי על כך. אלא שאז, מנהל בית הספר צעק עליו מולי ואמר לו שמה שהוא עושה זה אסור, ושאם יש בעיה, ההורים צריכים לפנות אליו. אני לא הבנתי, הראיתי לו את ההנחיה המפורשת של משרד החינוך והשלטון המקומי, והוא אמר לי שזה בסך הכל נייר והם לא מחויבים לדבר”.
***************************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> bit.ly/Shavvim-igul-letova
***************************
כך היה גם עם אלונה (שם בדוי), אמא ממרכז הארץ לילד עם עיכוב התפתחותי, שבסך הכל רצתה לדעת איך עבר על הילדה שלה נעמה (שם בדוי) היום בבית הספר. “זה כבר לא דיווחים של גן אם הילדה שלי אכלה או שתתה, אני רוצה לדעת מעבר”, היא אומרת. “זאת הילדה שלי, היא נמצאת עם הסייעת כל היום ועוברים עליה ים של דברים וחוויות רגשיות. אני לא צריכה עכשיו דוח, אבל כן להבין איך עבר עליה היום, כדי שאם משהו יקרה בבית – אצליח לקשר בין הדברים. הילדה שלי מתקשה לדבר והיא (הסייעת) הגורם המתווך בינה לבין כל מה שקורה בבית הספר ובכיתה. במקרה שלי היא סייעת כיתתית, והיא צעקה עליי שאסור לה לדבר איתי ושהמנהלת אסרה עליה בגלל שהיא לא אשת חינוך ולא מוסמכת למסור לי פרטים על הילדה שלי”.
אם נוספת, מאזור השפלה, מספרת: “כמה פעמים שביקשתי את הטלפון של המשלבת של בתי, לא קיבלתי. ביקשתי מהמורה של הבת שלי שתעשה את התיווך ביני לבין המשלבת, אבל גם היא לא רצתה לעזור לי, כנראה מחשש מהמנהלת בבית הספר. כשפניתי לרשות המקומית, נאמר לי שאין איסור על הסייעת להיות בקשר, אבל היא לא מחויבת וכדאי לי להגדיר זאת יחד עם המנהלת. אותה מנהלת שלא רוצה שאהיה בקשר עם הסייעת”.
גם יוסי (שם בדוי) נתקל בהתנגדות חריפה לקשר עם הסייעת של בנו שנמצא על הרצף, אך לאחר התעקשות הם הגיעו להסכם לפתוח קבוצת וואטסאפ שקטה להתנהלות בין הצדדים בפיקוח המחנכת. “הסייעת לא פוצה פה, לא כותבת לא אות, לא מילה ולא משפט”, הוא מספר. “כל מה שנכתב שם זה דרך המחנכת. אני מרגיש שהיא עושה לי טובה שהיא מתפנה ומספרת לי דברים על הבן שלי בחצאי משפט. זה מה שיש לנו ההורים, וכולם מצפצפים על ההנחיות”.
“הסייעת לא מוסמכת לדבר עם ההורים”
בשיחות עם רשויות ברחבי הארץ נאמר לנו כי אף אחד לא אומר לסייעות או למשלבות לא לתקשר עם ההורים, בניגוד לעשרות ההורים איתם דיברנו. לטענת הרשויות, בהיבטים שונים מקצועיים ופדגוגיים, הסייעות מבקשות שזה יהיה בתיווך עם צוותי אגף החינוך בבתי הספר, והם מעניקים לסייעות את שיקול הדעת בנושא.
“אי אפשר לבקש מהסייעת שתגיד להורה איך הילד מרגיש, כי היא לא מוסמכת לכך”, אמרו לנו. “יש אנשים שלמדו שנים רבות לשם כך, וכל מילה שלה יכולה להטעות את ההורה. לכן ברוב המקרים הן לא רוצות לקחת את האחריות”.
ישנם רשויות שמטילות את האחריות על בית הספר שבו התלמיד לומד, וטוענים כי התקשורת בין הסייעת להורה והילדים יהיו על פי שיקול דעת בית הספר בלבד.
יש לציין כי ניסינו פעמים רבות לשכנע את ההורים שנתקלים באי קשר בין הסייעת להורה להתלונן ולהיחשף בשמם, אך הם חוששים כי ברגע שהן יתלוננו לעירייה או למשרד החינוך עם השם של ילדם או שם בית הספר – מצבם רק יחמיר.
התחושות האלה מסבירות את טענת משרד החינוך כי נכון לשנת הלימודים הנוכחית, אין אף תלונה אחת בנושא אי הקשר בין סייעת להורים, באף בית ספר ברחבי הארץ. למרות הנתון העגום הזה, במשרד מעודדים את ההורים לפנות עם הפרטים של בתי הספר כדי שהם יוכלו להתמודד עם כך ולוודא כי הקשר בין ההורה לבין הסייעות מתקיים.
מי שהגדילה לעשות היא דלית שטאובר, מנכ”לית משרד החינוך לשעבר (לפני אסף צלאל שפרש השנה מתפקידו). היא שלחה מכתב למנהלי המחוזות השונים – ובו כתבה כי יש לאפשר קשר ישיר בין הורים בחינוך המיוחד לסייעות. במכתב היא ציינה כי הגיעו פניות למשרדה לפיהן בתי ספר לא מאפשרים קשר כזה.
“נרענן את ההנחיה”
הנושא עלה גם בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם בשנה שעברה. על פי הדוח, ארגונים חברתיים דיווחו שישנם בתי ספר שלא מאפשרים לסייעת/משלבת ליצור קשר ישיר עם ההורים של התלמיד/ה. זאת, בניגוד להנחיות משרד החינוך שמרשה ואף מעודד לקיים קשר כזה.
חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו, חברה במטה המאבק לשירותי חינוך מיוחדים אשר פעלה מול משרד החינוך להוצאת ההבהרה בעת כהונתה, הדגישה בעבר: “במהלך הדיונים להיערכות לשנת הלימודים תשפ”ג בוועדת המשנה לחינוך המשלב בראשותי, ביוני ובאוגוסט האחרונים, נשמעו קריאות מתוסכלות של הורים לילדים עם מוגבלויות שטוענים שלא מאפשרים להם ליצור קשר ישיר עם הסייעת, בניגוד להנחיה שפורסמה. בסיום ישיבת הוועדה דרשתי כי משרד החינוך יוציא מכתב המבהיר כי המכתב שפורסם ב-2016 בעניין זה תקף. המכתב יצא אחרי עבודה משותפת שלי יחד עם שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא ביטון, ושר המשפטים לשעבר גדעון סער. אני שמחה על הצעד החשוב, וקוראת לכל ראשי הרשויות לכבד את ההוראה ולאפשר קשר ישיר בין ההורים לבין הסייעות”.
בעקבות פנייתנו, הבהיר מרכז השלטון המקומי: “הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים הם שותפים משמעותיים למערכת החינוך בתהליך החינוכי של ילדם. במהלך שנה״ל שעברה הוצאנו מכתב לרשויות המקומיות המעודד את הקשר בין צוות המוסד להורים, ומחזק בניית ערוצי תקשורת מוסכמים ומקובלים על כולם. נוכח פניות שעלו לאחרונה, הנוגעות למניעת תקשורת בין ההורים לצוות, בכללן הסייעת האישית, אנו נרענן את ההנחיה בשנית”.
לשימושכם ההורים, אנחנו מצרפים להורדה את המכתב המקורי מ-2016 ואת המכתב העדכני של משרד החינוך, כדי שתוכלו להדפיס או לשלוח בוואטסאפ לגורמים הרלוונטיים.
