נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאוטיזםהחזרת מפעילת "מעון הזוועות" בדלת הראשית היא ה-Me Too שלנו

החזרת מפעילת “מעון הזוועות” בדלת הראשית היא ה-Me Too שלנו

אחרי החשיפה כאן על הזכייה של חברת "אלאור" במכרז משרד הרווחה, איל שחל בטור משותף ל"המקום הכי חם בגיהנום" ו"שווים"

שרון נעים עם סימני האלימות
שרון נעים, אחד מדיירי מעון “בני ציון”, עם סימני אלימות על פניו

כל שאני יכול לחשוב כעת הוא שזה ה-Me Too  הגדול שלנו. זו הטראומה הנוראה של כולנו. שנים של פחד מלהיות קורבן. אתה רואה מסביבך אנשים שנפגעים בגוף ובנפש מהתעללות. אתה מכיר את משפחותיהם, שמאז לא עוצמות עין. אתה מפחד להגיע למצב הזה בעצמך, שתהיה בידיים שלהם, שיתעללו בך, שלא תוכל לצעוק, שלא יידעו, שזה ישבור אותך, שזה ישנה אותך לנצח.

אתה נזכר במקרה, חצי מקרה של התעללות. משהו שהיה יכול להסתיים הרבה יותר גרוע. בנס לא הסתיים.

וכשזה יקרה, אתה לא תצעק. אין לך מילים לצעוק. זה חלק גדול מהבעיה. אתה תבכה דמעות שקופות. שקופות כמוך.

בסוף, באיחור רב, הקרובים לך יידעו. איכשהו ייוודע להם, אולי יראו בסרטון מצולם במשטרה. הם יבכו. ויצעקו. ירוצו לכנסת, ואז ייווכחו שוב שבפעם הקודמת כולם היו כל כך מבינים ואפילו פיטרו מישהו, כדי להראות שהם עושים משהו.

הבעיה היא שלאחר זמן מה הם החזירו אותו, בשקט-בשקט. לא את המטפל שהיכה באגרופים, משך בשיער, כיבה סיגריות, צעק עליך, השתין עליך. אנס.

לא, הם החזירו את הזכיין שהיה אחראי עליו ועל אחרים במוסדות נוספים. את המתעלל הראשי שלך. זה, שמחדליו צילקו את נשמתך לנצח.

הכניסה למעון בני ציון. צילום – אביחי חיים
מעון “בני ציון”. צילום: אביחי חיים

אז מזל טוב לארגון “אלאור”, שבחלק ממוסדותיו התנהלה סאגת האימים: “חמישים גוונים של התעללות בחסרי ישע”. מזל טוב על חזרתך בדלת הראשית כזכיין של משרד הרווחה להפעלת “בתים לחיים” לאוטיסטים בחמש השנים הקרובות. נכון, אין הרי מועמדות למכרז כזכייה במכרז, אבל כבר בשלב זה הצלחת מאוד במקום שבו היית אמור להיכשל מיידית, במדינה עם התנהלות מינהלית תקינה וחוש מוסרי סביר.

אתה הוכחת שכוח ההתמדה והעמידות של זכיין ממשלתי כושל אך ותיק הוא מעל ומעבר למחדליו הפליליים של הזכיין, ובטח שמעל ומעבר להכרזות השר שדחה מחדלים אלה בשאט נפש. הראית לנו באותות ובמופתים שחישובים כלכליים דוחקים הצידה את טובת האדם חסר הישע. בקצרה, אתה מגלם בהצלחתך את תמצית (אי) המדיניות של משרד הרווחה בנושא ההוסטלים.

הלילה, יבכו מוכי הטראומה של מוסדותיך: אבות, אימהות, אחים, אחיות. אלה שפוחדים מדי יום ממה שהם אינם יודעים כעת. כפי שלא ידעו קודם. וגם אנשים כמוני, איל שחל, שמקליד את דבריי באצבע אחת, אבל מתקשה לדבר, מוגדר בתפקוד נמוך וזקוק לעזרת הזולת 24/7. ישמרני אלוהים מלבוא בצל קורתך, ארגון “אלאור”.

המאמר פורסם לראשונה ב“המקום הכי חם בגיהנום”

עוד בנושא:

מפעילת “מעון ההתעללויות” זכתה במכרז חדש של משרד הרווחה

״התעללות גופנית, נפשית ומינית״: כתב אישום נגד לאית סלאמה – המטפל מ״בני ציון״

יליד 2001, מתל אביב. מסיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה באמנות ומשפט ציבורי. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות), שפוגעת בדיבור. מתבטא בהקלדה מגיל צעיר. צייר ששתי תערוכות מאחוריו. כותב שירים שחלקם הולחנו.

כתבות אחרונות