לאית סלאמה (26), לשעבר עובד מעון “בני ציון” בראש העין, הודה היום (ג’) ב-17 אישומים כלפי 17 דיירים שונים בהם התעלל פיזית ומילולית לאורך שנים. זאת במסגרת עסקת טיעון עליה הוכרז היום בבית המשפט המחוזי בלוד, בפני השופטת דבורה עטר.
במסגרת עסקת הטיעון נגזרו על סלאמה 15 שנה בכלא – אותם יצטרך לאשר בהמשך בית המשפט. בנוסף, הוא יפצה את הקורבנות בסכום כולל של 150,000 שקלים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> bit.ly/Shavvim-igul-letova
משפחות רבים מהדיירים הגיעו לבית המשפט כדי להסתכל בעיניים, למי שבמשך 5 שנים ביזה והשפיל את בני משפחתם, הטיל מרות, העניש, הפחיד, הכה דיירים בראשם ובגופם, הטיח אותם בחוזקה למיטות ולספות, סטר להם בפנים, גרר אותם בכוח בבגדיהם, דחף אותם, הכה בהם באמצעות מוט של מגב, הטיל מימיו על מיטת חוסה, הצית אש בפניו של חוסה ובצמוד לאיבר מינו, צבט אותם, אחז באיבר מינם, הצליף בגופם באמצעות כבל, נשכם בגופם, בעט בגופם, דרך עם רגליו על ראשם, לפת את צווארם וחנק אותם תוך שהוא מקשה עליהם לזוז ולנשום.
במהלך הדיון בבית המשפט, סלאמה התנצל בפני המשפחות על מה שעשה ליקיריהם ואמר: “אני מצטער”. בתגובה, בני המשפחות השיבו שלמעשיו אין סליחה. “הסליחה לא יכולה להתקבל, אפילו אלוהים לא סולח על דבר כזה”, אמרה אם לדייר במעון בני ציון לשעבר.
אמא אחרת, שבנה הורה על ידי סלאמה, זעקה כלפיו: “אני מאוד מקווה שיתעללו בו באותה מידה שהוא התעלל ביקרים לנו”.
בתום הדיון נקבע כי יתקיים דיון נוסף ב-6 במרץ 2024, לצורך שלב הטיעונים לעונש בבית המשפט. או אז יצטרך לאשר בית המשפט את אורך המאסר עליו סוכם בעסקת הטיעון.
“הלוואי שיירקב בכלא כל החיים”
סטלה ג’רבי, אמא של אסי ג’רבי, סיפרה כי היא רעדה כשהגיעה לאולם בית המשפט: “הילדים שלנו חוו התעללות קשה מאוד, גם מינית. הבן שלי הולך עם הליכון, ובשביל להשתיק אותו סלאמה היה זורק עליו את ההליכון. כולם התעללו בנו שם. נתנו בהם אמון עד הדקה האחרונה. אני חיה על כדורי הרגעה וציפרלקס. הבן שלי, עד היום כשאני מדברת אתו בטלפון או כשאני מגיעה אליו לביקורים, אומר לי: ‘אמא, לא להרביץ’. התרופות לא תרופות, האוכל לא אוכל, לא ניקיון ולא שינה. עד היום הבן שלי עדיין בטראומה רצינית מכל המכות. אני כבר לא יכולה לישון. אני אומרת, מה יהיה כשאני אמות? מי ידאג לו? היום כשהגעתי לכאן, רעדתי. איך בן אדם כזה יכול לבקש סליחה? לעולם אנחנו לא נסלח ובחיים לא נשכח”.
לילך רון לוי, אמא של שחר, שנפגע על ידי המטפל המתעלל סלאמה, אמרה בסיום הדיון והגעה לעסקת טיעון: “סוף סוף סלאמה הודה כי פגע ביקרים לנו. אנחנו לא מקבלים את הסליחה שלו. אנחנו סובלים. אנחנו בפוסט טראומה, ואנחנו מקווים שיקבל את העונש המירבי. הלוואי שהוא היה יכול להירקב בכלא כל החיים, ושלא יהיו עוד מעשי התעללות במעונות לאנשים עם מוגבלות”.
עו”ד אמיר חצרוני, המייצג חלק מהמשפחות, לצד הנציגה הבכירה מהפרקליטות, עו”ד מיטל אילן, מסר: “מדובר במתעלל סדרתי שהתעלל באנשים חסרי ישע ובבני משפחתם. היום בעסקת טיעון הודה הנאשם במעשים המיוחסים לו, והוא יפקיד 150,000 שקלים לקופת בית המשפט. הסליחה של הנאשם היא בושה. אין לי מילים להגיד על זה. המשפחות לא יכלו לקבל את זה. הן סובלות עד היום. יש אימהות על כדורי הרגעה, ואני מקווה שהעונש הזה ירתיע אחרים ושלא נראה עוד התעללויות באנשים חסרי ישע. אני מאמין שהצדק קצת נעשה היום”.
מכות, הצלפות וחניקה באמצעות כריות
סלאמה נעצר בראשית השנה שעברה (2022), לאחר שמשפחתו של אחד החוסים פנתה לעובדת סוציאלית במעון והתלוננה על סימני אלימות. העובדת פנתה למשטרה, ושם החלו לבדוק את מצלמות האבטחה. בסרטונים נדהמו השוטרים לראות מאות מקרים של אלימות קשה כלפי דיירים, ובהם מכות, הצלפות, חניקה באמצעות כריות ואפילו השתנות במיטותיהם.
בעקבות חשיפת ההתעללות, במשרד הרווחה החליטו להחליף באופן מיידי את הנהלת המעון ולהשעות את המפעילה, חברת “אלאור”. בנוסף, נערך דיון דחוף בכנסת בו התבקשו נציגי המעון להסביר איך ייתכן שההתעללות נמשכה למרות דיווחים של המשפחות לאורך השנים. גם במהדורת חדשות 12 פרסמו סרטונים מתוך מצלמות האבטחה במעון “בני ציון” בראש העין, בהם מתועדים עובדים במקום כשהם מכים, מצליפים, בועטים, חונקים ואף משתינים במיטות של דיירים במקום, שלא השאירו שום מקום לדמיון.
מלבד סלאמה, הוגשו כתבי אישום גם נגד שלושה עובדים נוספים שפגעו בדיירים, וכנגד עוד תשעה נאשמים שעבדו בתקופות שונות כמטפלים ב”כפר בני ציון”.
הנאשמים נמנו על צוות אשר הופקד על טיפול בדיירים עם מוגבלויות בגילאי 20-50. מתוקף תפקידם כמטפלים במעון היה עליהם לדאוג לצורכיהם היומיומיים של הדיירים, לרבות האכלה, קילוח והלבשה. מכתבי האישום שהוגשו עולה כי הנאשמים לא פעם נמנעו מלדווח על תקיפות של הדיירים על ידי אנשי צוות אחרים. בנוסף, חלק מהנאשמים תקפו את הדיירים באמצעות הכאתם, לעיתים גם באמצעות חפצים שונים, ריסוס חומרים על פניהם, דחיפתם לעבר חפצים וכו’.