שנתיים וחצי מאז נכנסה לתוקף הרפורמה בהתפתחות הילד, מודה לראשונה משרד הבריאות בפומבי כי היא נכשלה. “הרפורמה בהתפתחות הילד לא הצליחה” – כך אמרה הבוקר נציגת משרד הבריאות, דינה צ’רנוי, בדיון שנערך בוועדה המיוחדת לפניות הציבור בראשות ח”כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) בנוגע לרפורמה, יעדיה וזמני ההמתנה לטיפולים.
“קופות החולים הצליחו להגדיל את הטיפולים, אבל לא כמו שציפינו”, הוסיפה צ’רנוי. “תהליך האבחון והטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי מכביד מאוד על משפחות מעוטות יכולת. גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה כלכלית נכון לבצע את הטיפולים והאבחון במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים”. צ’רנוי הודתה כי המצב בתחום רע, “אבל הוא לא הורע יותר ביחס לזמנים לפני היציאה לתוכנית”.
כאשר נשאלה לגבי זמני ההמתנה לטיפולים, אמרה נציגת משרד הבריאות: “אנחנו רואים כל הזמן ירידה קטנה בהמתנה לקבלת טיפולים ואבחונים, אבל זה עדיין לא מספיק”. צ’רנוי אישרה את הפרסום האחרון באתר “שווים”, שלפיו הנתונים הכי עדכניים שפורסמו על ידי המשרד בנוגע לתורים הם ממאי 2022, כלומר מלפני כמעט שנה. זאת, למרות שברפורמה התחייב משרד הבריאות לפרסם את הנתונים על בסיס חודשי וקבוע.
יו”ר הוועדה, ח”כ יצחק פינדרוס, אמר כי על פי התרשמותו מדובר בבעיה של היצע וביקוש: “החוסר בכוח אדם במקצועות התפתחות הילד בולט מאוד לעין. אנשים מחכים חודשים ארוכים בתור לקבלת טיפולים ואבחונים בתוך המגזר הציבורי, אבל גם בשוק הפרטי יש תורים שיכולים לקחת חודשיים. אנחנו עדים לעלייה עולמית בביקוש לטיפולים ואבחונים שקשורים להתפתחות הילד, ויכול להיות שהתוספת למערכת של 80 מיליון שקלים במסגרת הרפורמה לא מספיקה למציאות הנוכחית”.
קופ”ח מכבי: “הקופות לא מצליחות לעמוד ביעדים”
בהמשך לדברי פינדרוס, נציגת קופת חולים מכבי אמרה בדיון כי אמנם יש פער עצום בין הביקוש להיצע, ושקופות החולים מזמן הפסידו בתחרות הזאת. “משרד החינוך הוא המתחרה הכי גדול שלנו”, סיפרה, “ושם יש תנאים טובים יותר. כולנו רוצים לתת את המענה שאנו מחויבים לו בחוק וכולנו לא עומדים במשימה. רוב הנשים במקצועות הבריאות עובדות בחצי משרה בשוק הציבורי. הרפורמה כשלה, הקופות לא מצליחות לעמוד ביעדים”.
כזכור, בשנת 2020 משרד הבריאות העניק תוספת של 80 מיליון שקלים לתוכנית לקיצור התורים בהתפתחות הילד והרחבת המענים של קופות החולים בתחום, אך כידוע זה לא הוביל לפתרון המשבר. בשנתיים וחצי האחרונות עשרות משפחות פנו ל”שווים” ודיווחו על תורים לאבחונים, למרפאות בעיסוק ולקלינאיות תקשורת שנמשכים לעתים חצי שנה עד שנה. למרות זאת, במשרד הבריאות סירבו להודות בכישלון עד עתה.
מה הבטיח משרד הבריאות ברפורמה? במשרד התחייבו כי תוך שלושה חודשים מכניסת הרפורמה לתוקף (כלומר, עד דצמבר 2020) יופחת ב-50% מספר הילדים הממתינים לטיפול או לאבחון יותר מחצי שנה. תוך חצי שנה מכניסת הרפורמה, התחייבו במשרד, אף מטופל לא ימתין למעלה מחצי שנה לטיפול, ותוך שנה ושלושה חודשים – 95% מהמטופלים יקבלו מענה תוך שלושה חודשים בלבד. המציאות בפועל רחוקה שנות אור מיעדי הרפורמה.
“התורים – נזק גדול לילדים ולמשפחות”
עו”ד יעל רלוי, ראש תחום מדיניות בריאות בעמותת אלו”ט, ביקשה להסביר בדיון מה המחירים של הכישלון הזה. “אי התערבות בטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי יכול ליצור נזקים רבים להתפתחות הילדים וגם למשפחות”, אמרה רלוי. “חשוב להבין שאין תמיכות (כספיות) בלי אבחנה, ולכן השירות הזה הוא גם הצומת שממנו יוצאים שירותים אחרים כמו קבלת גמלת ילד נכה, דרך הזכות לשיבוץ במסגרת חינוך מיוחד, תמיכות בחינוך הרגיל לילדים עם צרכים מיוחדים, אבחנה הקובעת את הזכאות לסל הטיפולים ולהיקפו ועוד. המשמעות היא שהדבר יכול לסמן את ההבדל בין ילד שיתקשר עם סביבתו בעתיד לבין ילד שלא יהיה מסוגל, או ילד שיתנייד באופן עצמאי לעומת ילד אחר עם מוגבלות פיזית”.
לדבריה, “הליכה לגורמי אבחון פרטיים יוצרת אפליה בין משפחות עם יכולת כלכלית גבוהה לכאלה שידן אינה משגת”. בנוסף, טענה כי נכון להיום יש עשרות אלפי ילדים שממתינים לתורים ביחידות להתפתחות הילד. רלוי הזהירה כי “בתוך שנים בודדות ייווצר מצב שלא הכרנו ושנצטרך לדעת להתמודד איתו”.
עו”ד ולרי זליכה מבית איזי שפירא, רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלויות, הצטרפה לדברים. “הדגש”, אמרה זליכה, “צריך להיות בחשיפה של דוח משרד רה”מ לגבי תמריצים של טווח קצר וטווח ארוך לעידוד העסקה בשירות הציבורי שיתוקצבו בתקציב המדינה הקרוב”.
“שילמנו 12 אלף שקלים על אבחונים”
אמא לשני ילדים על הרצף האוטיסטי שהשתתפה בדיון סיפרה כי שילמה עד כה כ-12 אלף שקלים רק על האבחונים של בנה הבכור. “לאחר שנולד לנו הילד השני שמנו לב לתסמינים דומים של אוטיזם”, אמרה האם, “פנינו לקופת החולים שלנו כדי לנסות לחסוך את עלויות האבחון הגבוהות, אבל נתקלנו בתורים ארוכים ביותר שיכולים להגיע גם לשנה שלמה”.
הורים אחרים ציינו בדיון כי אין מענה ראוי בנושא הטיפולים הפרא הרפואיים גם במוסדות החינוך. לדבריהם, נכון להיום 62% מהילדים בגנים בדרום הארץ לא מקבלים את מלוא השעות הטיפוליות להן הם זכאים, ומתוך 26 גני תקשורת באזור רק ב-10 גנים יש טיפולים של קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. “שאר הילדים אובדי עצות”, אמרו ההורים. “המצב בדרום חמור מאוד. התארכות זמני האבחון מעכבת את הטיפול המתאים באותם ילדים ופוגעת בזכויות של המשפחות”.
בסיום הדיון פנה ח”כ פינדרוס לנציגי משרד הבריאות וביקש מהמשרד להגיש עד פסח המלצות לגבי צורכי המערכת והתקציבים הנדרשים לתיקון הרפורמה. “נקיים דיון המשך בנושא מיד אחרי יום העצמאות”, הבטיח היו”ר לנוכחים בוועדה.
